אני מבין שלשמואל הספרי ישנה כבר מפה מסודרת של חלוקת הארץ. הוא כבר קיבל הסכמה שבשתיקה ממחמוד עבאס – כן, זה אותו אבו מאזן, מכחיש השואה, שהיה אחראי על נושא הכספים בארגון הטרור ספטמבר השחור (ע"ע
טבח הספורטאים במינכן).
בכלל אפשר לחסוך למשלם המיסים כסף רב ולבטל את נסיעתו הקרובה של ראש הממשלה לארה"ב, שנועדה להניע את המו"מ עם ה"בלשתינים", הספרי כבר סגר וחתם על ההסכם.
אם כך הדבר, אפשר להתחיל לסגור את בתי הספר, ליהודים, ביישובים שמעבר לקו הירוק, לבטל את שירותי ההצלה, לסגור סניפים של קופת חולים ולשלוח את האוטובוסים על-מנת לאסוף את המתיישבים, או במילים אחרות - לטרנספר יהודים.
הכל היה טוב ומושלם בעולמו של הספרי אילולא הפרעה שולית וחסרת משמעות: האם ה"בלשתינים" הגיעו כבר להחלטה שהם בכלל רוצים שלום?
הרי לא הייתה כל מניעה לחתום על הסכם שלום כבר בימיו של הטרוריסט יאסר ערפאת, הוא אפילו קיבל על חתימה על הסכם שלא הייתה לו שום כוונה לממשו, פרס נובל לשלום. מה שבטוח, הוא לפחות חתם על משהו, שלא כמו נשיא ארה"ב ש
קיבל פרס נובל לשלום לפני שעשה הסכם שלום אחד קטנטן באיזשהו מקום בכדור הארץ.
בעולמו של הספרי ישנם דברים שלא משתנים, כמו שנאה עצמית, התנשאות, התבוללות (חילונית), צביעות ואטימות לכל דעה שהיא שונה מדעתו.
בעולם האמיתי ישנם הרבה דברים שכן השתנו, מאז חזרו היהודים לבנות את מדינתם ב-1882, כמו הפרחת השממה, פריחה תרבותית, חקלאית, מנהלתית, טכנולוגית, בריאותית, מדעית, תשתיתית ותרומה לעולם בכל תחומי החיים, ועוד היד נטויה.
נכון, בני המיעוטים היו והינם שותפים (לפחות אלה שבחרו לחיות ולא להתבכיין או לחבור לארגוני טרור). ונכון שבתחילה רק כשואבי-מים וחוטבי-עצים, אך עם הזמן והשיפור במערכת החינוך, במגזר הערבי - המעורבות של אלה שרצו להיות מעורבים התגברה, והיום ניתן למצוא בני מיעוטים בכל תחומי החיים, וזאת מבלי להזכיר את הדרוזים, הבדואים והנוצרים שמשרתים בצבא (מבלי לסמן גבולות...), ומקריבים את חייהם עבור המדינה, שאתה בז לה. דבר אחד שלא השתנה מאז קום המדינה, והוא אינו מובן מאליו כלל ועיקר, הוא החירות הדתית והפוליטית שניתנה לכל אזרח במדינה, כבר במגילת העצמאות.
אז אתה יכול להמשיך להציג את הצגותיך במדינת תל אביב, להקים תנועת שמאל ולהמשיך לצקצק בלשונך; אריאל, גושי ההתיישבות וירושלים היו ויישארו בתחומי מדינת ישראל, וביום שבו יבחרו ה"בלשתינים", חבריך, בחיים ולא במוות - אז יהיה שלום.