כל שאבקש לו יהי

דמיינו לעצמכם - ריח החגים באוויר, ובעוד כשנה וחצי יגיע חג הפסח תשע"ב - אפריל 2012. הדיבורים על עיר הבה"דים הולכים ומתממשים. שנת 2012, זו שנה לפני מועד הפתיחה הרשמי של עיר הבה"דים.

פרויקט "עיר הבה"דים", שעלות הקמתו נאמדת בכ-2.6 מיליארד דולר, מכיל כ-5,000 יחידות דיור לאנשי הקבע ומשפחותיהם. במתחם ישנה מכללה טכנולוגית, מתקני ספורט, אזור מסחרי, מלונית למבקרים, בתי ספר ועוד.

עיר הבה"דים הינה עיר שמאכלסת ברובה הגדול חיילים בסדיר שעוברים קורסים שונים בצה"ל. אז יש בעיר הבה"דים כיום הנקראת צריפין, נניח כאלף אנשי קבע שאמורים לעבור יחד עם הבסיס אל הדרום. הם לא משתמשים בשירותי המגורים שיש במגורים בבסיס. מתוכם כמאה פורשים מצה"ל, ועוד שלוש מאות מחליטים להישאר במקום מגוריהם. הם לא משתכנעים לעבור לדרום גם במחיר של קבלת הטבות במס. כדי לקבל הטבות מס, מתברר להם, לא די שאתה תגור בעיר הפיתוח אלא גם משפחתך כולה צריכה לגור ולעבוד כאן. זה לא קל לעזוב מקום עבודה עבור האישה, במיוחד לאור העובדה שאין כאן כל-כך הרבה אפשרויות. ולמישהי שכבר עובדת במקום העבודה, נניח עשר שנים, אז לעזוב ולנסות בדרום זה בגדר התאבדות תעסוקתית. גם לילדים זה לא קל להחליף מקום מגורים וחברים. בגיל חמש עשרה, כבר על סף כניסה לתיכון, זה לא הזמן לשינויים גדולים כל-כך. הם מחליטים לסיים את השנתיים-שלוש שנותרו להם לפרישה מצה"ל, בנסיעה ברכבת שמגיעה מדי בוקר לאזור, או לחלופין להשתמש בשירותי כביש שש ואפילו לישון מדי פעם בבסיס - כמו בימים ההם.

משש המאות שנותרים, ישנם כמאה שהם יחסית מבוססים, שמחליטים לעבור לאזורים כמו להבים, עומר, מיתר ונבטים. המאתיים שפחות מבוססים מאלו, מחליטים להישאר בבאר שבע. כל השלוש מאות האחרונים מתחלקים בין דימונה, ירוחם, אופקים וקיבוצי הסביבה.

אז יוצא מכל החישובים האלו שכל בועת הנדל"ן שמתפתחת ביישובים שהזכרתי, היא בעצם תוצאה של בסך-הכל שלוש מאות משפחות, שזה פחות ממאה משפחות ליישוב. מאה משפחות זה בקושי אחוז אחד בדימונה.

אז מה יעשו כל אלו ממרכז הארץ שקנו כאן בתים בשיכונים ובשכונות ישנות מתוך הבטחה שזהו נכס מניב-רווחים? מה יעשו כל בעלי הממון בדימונה שקנו מגרשים ובתי קרקע וגרמו לעלייה של חמישים אחוזים בערך הדירות? מה יקרה אם כל הדיבורים על נדל"ן ורווחים יתבררו כלא-אמיתיים?

מה שיקרה זה מה שקורה בדרך-כלל בבועות. זה מוכר לאלו שהשקיעו במניות. הם ראו שכולם מרוויחים ורצו גם כן להרוויח. הם קמו בוקר אחד לחזות איך שנת עבודה שלהם נמחקת בלי זמן לחרטה. אנשים יתחילו לממש את הנכסים שלהם כמה שיותר מהר ולכל המרבה במחיר. זה יוביל לטירוף של מכירות ולירידה של בין 25% ל-35% במחירי הדירות, כלומר למחיר ההגיוני שלהם מלפני שנתיים.

רק לפני כמה ימים ניגש אליי מכר מירושלים, שיש ברשותו כמאתיים אלף שקלים ורצה לעשות רווח כמו כולם. הוא רצה לקנות כאן בית שראה באינטרנט במחיר הזה. רק שבאינטרנט אי-אפשר לדעת שמדובר בדירה ישנה בת ארבעים שנה, קטנה מאוד ובאזור נטוש כמעט לחלוטין, שאפילו האמיצים בינינו לא היו ששים לגור שם. אבל מאיפה הוא אמור בדיוק לדעת את זה? על זה אמר אחד מהמיליונרים הגדולים בעולם: אני מוכר מניה ברגע שאני רואה שנהג המונית שלי רץ לקנות אותה.

ומי אמר שעיר הבה"דים תעבור לפי המתכונת הרחבה? ומה עם בעיות הזיהום מרמת חובב? אולי כן ואולי לא. לגזור ולשמור.