בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
נכון שיש לתת עדיפות ראשונית למניעת שריפות, אך במקביל יש לפעול לכיבוי ולמיתון נזקי שריפות בבניינים ובמשאבי הטבע ע"י תכנון מגובש של אסטרטגיה, תקנות ועקרונות פעולה, וכמובן אכיפתם ● מומחה בינלאומי למניעת שריפות "מכבה את האש"
אובדן החיים והרכוש, והפגיעה הקשה באחד ממשאבי הטבע המועטים של ישראל בשריפת הענק בכרמל מצדיקים ללא ספק את הדיון הציבורי בנושא בטיחות האש בישראל ובתפקוד נציבות כבאות והצלה. עם זאת, ראוי לדחות לפי שעה את תגובות הבטן המהירות של הדיוטות ופוליטיקאים, שדורשים חיזוק מיידי של הנציבות על-ידי תוספת תקציב, כבאים, מכוניות כיבוי ומטוסי כיבוי, וכמובן עריפת ראשם של ה"אשמים" בשריפה ותוצאותיה הטראגיות. בדיון כזה יש להפנים גם את השינויים המהותיים שחלו בעולם בתפישת ההגנה מפני שריפות, ולהכיר את המסקנות של מחקרים שנעשו בשטח זה בעולם ובארץ. שריפות מלוות את האדם מקדמת דנא. בעבר הרחוק, הן היו מלוות במספר אדיר של נפגעים ובנזקים כלכליים עצומים. פגיעתן האיומה רוסנה במשך השנים על-ידי תקנות בנייה, הקמת מערכים יעילים של שירותי כבאות, ואימוץ מסקנות של מחקרים במדעי האש והנדסת בטיחות האש. המסקנה החשובה ביותר ממחקרים אלו היא ללא ספק כי יש לתת עדיפות ראשונית למניעת שריפות. במקביל יש לפעול לכיבוי ולמיתון נזקי שריפות בבניינים ובמשאבי הטבע על-ידי תכנון מגובש של אסטרטגיה, תקנות ועקרונות פעולה, וכמובן אכיפתן. כמו-כן, מלמדים מחקרים אלו והניסיון בארצות שונות כי בתכנון בניינים אין להסתפק בתקנות מרשמיות (Prescription Based Standards) המכתיבות את צורת הבניין ואביזריו, כמו למשל, התקנה הדורשת להתקין בחדרי מדרגות פתח עליון לשחרור עשן. במקומן יש לתקן תקנות המתבססות על בדיקה מוכחת של תפקוד הבנייה (Standards), למשל על-ידי מודלים המדמים את תנועת העשן בבניין בעת שריפות. בעולם מתקנים תקנות כאלו בשיתוף עם מהנדסים וחוקרים בשטח הנדסת מניעת שריפות - Fire Prevention Engineering. זהו מקצוע הדורש 5-4 שנות לימוד לפחות ולא ניסיון קרבי או קורס מזורז, בוודאי שלא ניסיון בכיבוי שריפות. תכנון כזה חייב כמובן להתאים לתנאים המקומיים של האקלים, הבנייה ותרבות המגורים, ויש כמובן לרענן אותו בתמידיות על-מנת להבטיח את יעילותו. ברוח זאת פרסם שירות היערות הפדראלי בארה"ב (US Forest Srevice) באוגוסט שנה זו תוכנית לגיבוש מחודש של האסטרטגיה העוסקת, בין השאר, במניעה ובניתוח היעילות של תגובות לפריצת שריפות ביערות. בישראל לא נעשה מחקר דומה. סביר להניח כי מחקר כזה עשוי היה למנוע או לפחות למתן את נזקי השריפה בכרמל. לפני כעשר שנים נערך בטכניון, במימון משרד הפנים, מחקר מקיף על בטיחות אש בבניינים גבוהים בישראל. מסקנות המחקר סוכמו במשפט קצר: "המצב הקיים הוא מסוכן ופרדוכסלי, אך הוא טיפוסי למערכות מיושנות הנשענות על תקנות מרשמיות: חלק מן הבניינים הגבוהים שנבנו בעבר והנבנים היום בישראל אינם מוגנים כנדרש בארצות עם תקנות בטיחות-אש מתקדמות. לעומת זאת, הפיקוח על מניעת שריפות מקפיד, ללא פשרות, על התקנת מערכות יקרות, שאינן מתפקדות. יתר על כן, אף כי המערכת מודעת לכך, לא נעשה דבר לשינוי המצב". דוגמה טיפוסית היא "חדר המדרגות המוגן", האמור להבטיח דרך פינוי נקייה מעשן לדיירים מן הקומות העליונות של בניין גבוה בעת שריפה בקומות התחתונות. המחקר מראה בבירור כי חדרי המדרגות המוגנים הנבנים על-פי התקנות המרשמיות הקיימות בישראל אינם מוגנים מפני חדירת עשן. עם זאת, הראה המחקר כיצד ניתן לשפר בקלות את תפקודם של חדרי מדרגות כאלו. למשל, על-ידי פתיחת פתח אוורור בתחתית חדר המדרגות, בנוסף לפתח האוורור העליון, הנדרש בתקנות, והבטחת סגירה של דלתות האש בקומות השונות, שמרבית הדיירים פותחים אותן, על-ידי מנגנון סגירה המופעל בעת שריפה. מסקנות אלו לא אומצו על-ידי הנציבות ולא הובאו לידיעת המתכננים. ברור מכל אלו כי יש להפוך את נציבות כבאות והצלה לנציבות ארצית המתמקדת בראש ובראשונה במניעת שריפות, וכמובן גם במיתון הנזק של שריפות, הכולל גם את כיבוין המיידי של שריפות. על נציבות זאת יש להטיל את המשימה להכין תקנות תפקוד, שתבטחנה רמה גבוהה של בטיחות אש בישראל. התקנת תקנות כאלו מחייבת כמובן זמינות של מומחים בעלי ניסיון בהנדסת בטיחות אש, ותקציבים לכיסוי עלות הפיתוח של תקנים ותקנות, ולאכיפתן. יתר על כן, היא מחייבת להקנות למתכננים יכולת תכנון המבוססת על העקרונות של הנדסת בטיחות-אש. אין בישראל אוניברסיטה המכשירה מהנדסי בטיחות-אש. אולם, בוגרי פקולטות להנדסה יכולים לסיים במשך שנתיים באוניברסיטאות בחו"ל את לימוד הידע הנדרש במקצוע זה וכמובן לקבל תואר של מהנדס בטיחות-אש. בהתאם יש גם להפוך את שירותי הכבאות המקומיים בישראל לרשות ארצית שתתמקד הן במניעת שריפות והן בכיבוין.
|
|
הכותב הוא מומחה בינלאומי למניעת שריפות. עבד בעשרים השנים האחרונות בטכניון ובמכון לחקר האש באנגליה במחקרים בבטיחות אש בכלל ובתנועת עשן שריפות במיוחד, שתוצאותיהם פורסמו בעיתונות המדעית.
|
|
תאריך:
|
12/12/2010
|
|
|
עודכן:
|
13/12/2010
|
|
פרופ' מיכאל פורה
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
חיפוש בגוגל
|
13/12/10 09:46
|
|
2
|
|
אכפתניק
|
13/12/10 15:23
|
|
פורום: השריפה בכרמל
|
כתוב הודעה
|
|
עיתון הארץ מוביל מבין עיתוני ישראל בביטול כל דבר המזוהה עם הלאום היהודי. איני קורא את העיתון אלא לעתים נדירות, ואיני מתיימר להתמצא במה שנכתב בו, אלא לרוב מכלי שני - אני כן קורא על אודות הנכתב בעיתון הארץ.
|
|
|
מכתבם של 300 הרבנים נגד מגורי ערבים בעריהם אינו מכתב הלכתי. כל כולו לאומנות שדופה. "300 הצדיקים" המשמשים את השלטון הכופר בכל ימות השנה (בכשרויות מפוקפקות, בגיורי חלומות ועוד...), יודעים היטב את המושג "הלכה שאין מורים אותה". מעניין גם כמה מקפידים החותמים על מחלקות העירוב, הכשרות והנישואין בעריהם, שלא נותר להם שום דבר הלכתי אחר מלהתעסק בו אלא בהלכה שאין מורין אותה, וכל כולה מביאה לפיקוח נפש מאומות העולם. ופיקוח נפש, כידוע, שקול כנגד הכל. אותם רבנים באים ברובם מהזרם הדתי-לאומני, שחרת על דגלו את "הברית ההיסטורית" עם הציונות, והם זועקים חמס נגד רוב החרדים. לא נראה לי מוזר שתתקיים בהם ההלכה "הפה שהתיר הוא הפה שאסר". כמו שלשרון הייתה זכות, מכוח הלכה זו, להוריד את המתנחלים (לאחר שהוא העלה אותם), כך יכולה המדינה לפטר את אותם רבנים מטעם מכוח הלכה זו, שתמול-שלשום הם כופפו ראשיהם המבולבלים לה.
|
|
|
לא יפריע לי כלל לגור בשכנות לערבי. שאלתי ב"אגודה לתרבות הדיור" אם דווקא "ערבי" = מרעיש, מלכלך וכולי. הם אמרו שלא, שדווקא יש לא מעט יהודים רעשנים וחסרי כבוד לזולת (חוויתי על בשרי). העובדה שיש גם ערבים גזענים שלא ירצו אותי בשכנותם בשל יהדותי, לא תרתיע אותי מלהתמיד לשקול שכנות עם אדם על-פי התנהגותו לאחר. לכן, כנראה, לא ארצה, עד כמה שהדבר תלוי בי, לגור בשכנות לגזענים, מכל לאום.
|
|
|
השופט: "אתה מואשם ברצח אשתך ושני ילדיך. אתה מודה או לא מודה?"
|
|
|
לאורך כל השנים שיננו המנהלים של מינהל מקרקעי ישראל לפקידים הכפופים להם את הכלל החשוב ביותר, שלפיו הקרקע היא מוצר מתכלה. מי שגורם לכך, הוא החוכר, שדורש עוד ועוד קרקע, ולכן יש לעשות הרבה על-מנת לשמר את הקרקע ולא לבזבזה על "גחמות" של חוכרים. במסדרונות המינהל התהלכה אווירה של חשדנות כלפי פקידים שגילו יד רכה אל האזרח. אחד מסוגי המיסים המפחידים במדינה היה המס שנקרא "דמי הסכמה". הוא היה גבוה, הוא מנע מחוכרים להתנייד לפי מקום העבודה, או לפי גודל המשפחה. המניהל קיבל הנחיות ממשרד האוצר, בדבר ההכנסות המשוערות שעל המינהל להכניס לקופת המדינה. הכלים היו: דמי חכירה ראשוניים עם הקצאת הקרקע, דמי חכירה שנתיים, וכמובן דמי ההסכמה. האחרון היה בעצם מס עצום שהוטל על כל מי שמכר דירה, ולא הייתה כל הבנה לכך שמוכר דירה בעקיפין מסייע למשק המדינה כי הוא הופך לאזרח יעיל יותר, בכך שהוא משפר את תנאי מגוריו, או מתקרב יותר למקום עבודתו. פקיד שגילה את אוזנו של חוכר, שהוא, כחוכר ואב שכול, זכאי להנחה בדמי הסכמה, ננזף קשות, ומאז הפקיד נחשד כמי שאינו נאמן למקום העבודה.
|
|
|
|