"הקונטרס שלי"

הספר החדש "הקונטרס שלי" יצא לאור ב 6.1.11 תאריך זה הוא חג המולד הנחגג על-ידי הכנסייה היוונית האורתודוכסית.

רובו של ספר השירים מוקדש לדיאלוג שנוצר ביני לבין הכומר אב אברהם אלכסנדר בן ברוך. נפגשתי עמו באופן אקראי בחג החנוכה תשע"א. הצטלמנו יחד ליד הסביבון הגדול בעולם במדרחוב ממילא ירושלים.

מאותה פגישה נולדו השיחות. אלה שיחות הסובבות סביב אמונה יהודית. בהיותי חילונית לא התפללתי "שמע ישראל". בהיותי יהודיה לא ידעתי לומר תפילות בסיסיות יהודיות עקב חיי כחילונית. הקשר עם היהדות נוצר בזכות הדיאלוג בינינו. הכומר שמדבר בעברית ומתפלל בעברית בכנסייה היוונית האורתודוכסית האיר בי את הרצון לברר מהי "קריאת שמע". מתוך השאלות ששאל אותי הגעתי לשירים שכתבתי. מתוך המפגש עם האב אברהם אלכסנדר המדבר באידיש וכותב גם עברית ומדבר עברית נוצק בי התוכן לשירים. בחלק מן המקרים הרגשתי כמו שודדת את מילותיו. אני עדיין אוהבת לשמוע את שפתו של האב אלכסנדר המבקש "פת לחם" בעת שהוא יושב במסעדות הירושלמיות.

בספר שירה זה אני מוצאת את התכונות הקיימות בכל אדם ולא משנה מיהו, רצון נאיבי להבין שגם כמרים הם בני אדם. כמו-כן הספר כותב על דיאלוג בין דתות בין אנשים בלי דעות קדומות, עם המון נאיביות. כל רצוני עם הוצאת הספר להנגיש את העולם שלנו עם החיים עמנו הדוברים עברית וכותבים עברית ואינם בני עמנו. כל רצוני לצאת מתוך האגוצנטריות שלי כאדם ולהצליח להתבונן באחר. יציאת הספר לאור בחג המולד של היוונים אורתודוכסים מהווה עבורי מחווה מיוחדת לאב אברהם אלכסנדר. האב מחובר מאוד לישראליות וליהדות, ומשמש גשר בין הדתות ואני מרגישה שזכיתי ליצור גשר נוסף בשירים שלי (כן, גם זה נאיבי...).

זהו ספר מיוחד בו איורים שאויירו על-ידי בני אלירן ויג, סטודנט לאמנות בבית ברל. הספר מבטא בצורה נאיבית שיחה בין יהודיה לבין כומר על אמונה. התבוננותי בעולם מתוך מילים ששאבתי מן השיחות עם הכומר.לפעמים הרגשתי כמו שודדת או גנבת. ועל כך בשיר אחד מתוך הספר. מה שקרה בתהליך הכתיבה הייתה שאילת השפה העברית ממי שקורא בכתבי הקודש כמשרת של האלוהות.

כתבתי את רובו של הספר לילה אחד. בעקבות השיחות בינינו לא יכולתי לישון. הכומר שאל אותי כמעט אותה שאלה פעם אחר פעם בימים הראשונים כשדיברנו. "האם את קוראת קריאת שמע על המיטה?" ולא ידעתי מה להשיב. אף פעם לא קראתי 'שמע' ולכן לילה אחד לאחר ששלח לי אליי במייל את תפילת שמע וגם את הווידוי בעברית קראתי את התפילה פעם ראשונה.

השירים נכתבו באותו לילה כשאני לא מצליחה לישון. התעוררתי ורשמתי את השירים לתוך פתקים באיי פון. רשמתי כך תוך לילה אחד כעשרים שירים. בבוקר שלחתי את הפתקים למחשב וסידרתי אותם לפי סדר היווצרותם.

אתמול קרה משהו מוזר כשהספר נשלם והודפס ואף מסרתי ממנו לכומר נעלם או נגנב מכשיר האיי פון ובו כל העדות לכתיבת השירים. אני מאמינה שהחודש האחרון והניסיון שבו התנסיתי היה ניסיון רליגיוזי. עברתי חוויה דתית במידה מסוימת. קיבלתי מסר לקיים סוג של אחדות עם מי שנמצא עמנו. היצירה שנוצרה מחברת אותי לעולם למי שמנסה להתחבר ליהדות. ואני מוצאת עצמי כמחברת כמקשרת. אני מאמינה שהספר נכתב מתוך אהבתי לבני אדם, וגם אהבתי לשפה העברית. שיתוף הפעולה ביני לבין בני אלירן גם הוא נוצר מתוך הקבלה שלו את אמו כיוצרת וככותבת. נפגשנו שנינו אני ובני בחג המולד היווני אורתודוכסי עם האב אברהם אלכסנדר ישבנו במסעדת רימון בממילא, הייתה בינינו אווירה של שמחה של חגיגת היצירה.

מקווה שאנשים יאהבו להחזיק בו, מקווה שאנשים יכירו בייחודיות שיש בו. הספר בנוי מחמישה שערים ובכל שער יש פתקים, שמות הפרקים נושאים את הנימה שבה נכתב הספר, והם מאזכרים פתקים לכותל המערבי. אחד השירים "פתקים לכותל המערבי" בו אני מבקשת מהאב הכומר אלכסנדר אברהם שישלח בשמי פתקים לכותל המערבי שוב בנאיביות בהיותו מתגורר בעיר העתיקה. שיר זה הוא שטען את משמעות הפרקים של הפתקים. בספר פתקי תפילה, פתקי אהבה, פתקי מלך, פתקי אמהות, פתקי מזל.

לא אצטט שירים מן הספר מלבד השיר 'שודדת' שכבר העליתי אותו לפייסבוק וגם כאן כעת אעלה אותו. מן הטעם שספר שירים צריך להחזיק ביד. צריך להרגיש את טעם המילים ברצף ולא כל אחד באופן בודד. הספר כולו נערך תוך חשיבה על הקורא ועל המעבר שהוא יצטרך לעשות עם עצמו כדי לקרוא את השירים.

שודדת /שושנה ויג

אֲנִי גּוֹנֶבֶת לְךָ מִלִּים
וְרוֹשֶׁמֶת עֲלֵיהֶן קוּשָׁן
מַצְמִידָה חֲזָקָה אֶל כָּל מַה שֶׁשַּׁיָּךְ לְךָ
אֶת כָּל הַמִּלִּים שֶׁלְּךָ אֲנִי שׁוֹדֶדֶת
אֵלֶּה כָּל הַנְּכָסִים שֶׁלִּי וְהֵם
יוֹצְאִים כְּאוֹצָרוֹת מִפִּיךָ.

לֹא יְכוֹלָה לְהַנִּיחַ אֶת הָאוֹצָר הַזֶּה בַּצָּד
אַתָּה מְדַבֵּר עִבְרִית
מְנַסֶּה לַחְשֹׁב בְּעִבְרִית
וְכוֹתֵב עִבְרִית
קוֹרֵא בְּסִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ
מִתְפַּלֵּל יְהוּדִית
וְרַק אוֹתִי מְכַנֶּה
מַמָּשׁ יְהוּדִיָּה
בִּפְלִיאָה.

וַאֲנִי מוֹצֵאת בָּאוֹצָר שֶׁלִּי
אֶת הַמִּלִּים בָּהֶן
אֶתְפַּלֵּל
בַּדֶּרֶךְ שֶׁלִּי.

אַתְּ מַמָּשׁ יְהוּדִיָּה
אַתְּ יוֹדַעַת
כָּל כָּךְ הַרְבֵּה
תּוּכְלִי לִכְתֹּב שִׁירִים חֲדָשִׁים
עַל עַצְמֵךְ
עַל הָרֹאשׁ, אֹזֶן אַף
עַיִן, פֶּה
וְיִהְיֶה לָךְ חֹמֶר
לְשִׁיר הַשִּׁירִים.

זֶה מַמָּשׁ מַשֶּׁהוּ פֹּה
כָּל אֶחָד כּוֹתֵב עַל עַצְמוֹ
עַל עַצְמִי
מַשֶּׁהוּ כְּעַצְמָאוּת
כָּל יְהוּדִי יָכֹל לָלֶדֶת בְּכָל רֶגַע
אֶת הַמָּשִׁיחַ.

ניתן להיכנס לבלוג בלה מונד של האב אברהם אלכסנדר ובו כתבה על המפגש וסמליותו בעיניו.

את הספר ניתן להשיג דרכי באמצעות פנייה באיי מייל או בחנויות הספרים כשאתחיל להפיצו בקרוב. ברור לכל שעמלת המפיץ מאוד גבוהה ולכן עדיף שתפרנסו את הכותב ולא את החנויות.