|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
היחיד ייצא בקרוב לרחוב [צילום: פלאש 90]
|
|
|
הנה זה בא!
|
|
לאט-לאט ומדי יום נחשפת השנאה לכל מה שקורה כאן בשיחות בין אנשים וברשתות החברתיות. הרבה שנאה. קשה כִּשאוֹל. אסור להתעלֵם ● הבוז לרצון העם, מצד מיעוט מבוטל שבקרבו, מתחיל לפעול בכיוון ההפוך ועושה סיבוב פרסה כמו בומרנג - אל הבזים
|
|
העולם הערבי קם מרבצו ומנסה להתהפך. הגיע להם הרפש עד הנפש והמוצא היחיד שנותר הוא להתקומֵם. אנחנו בישראל חייבים לנתח את הדרך שהובילה להתקוממות הזאת, משום שאפשר בקלות למצוא נקודות השקה בין מצבו של העם המצרי או הלוּבִּי לבין מצבו של העם בישראל. כמו במדינות הערביות לפני שלושה חודשים, גם במדינת-ישראל המשטר נראה יציב לגמרי - העשיר ממשיך להתעשר, העני נמק עם בטנו הצפודה ואיש אינו חוזה שינוי כלשהו. השמש ממשיכה לזרוח, השיטה לפרוח, והשוחט שוחט. למי יש כוח למרוד וקץ לשים לזה?
בשביל להתלכד להמונים בכיכר, נחוצות תעצומות נפש של היחיד. שום קריאות ושום סיסמאות! הבית הריק והעלוב, האין-אונים, התסכול, חוסר המעש, הזעם והייאוש הגמור מתלכדים לכדי שנאה יוקדת והיא היא הפולטת את היחיד אל הרחוב. בדרך לכיכר פוגש היחיד עוד יחיד ועוד יחידה ועוד זקן ועוד נער, והנה המון רב מוצת ללהבה ענקית המאיימת לכלות כל הנקרה בדרכה. אין הנהגה מובילה אבל פתאום יש כוח. אדיר. פתאום העשיר מסתגר בביתו מפחד ההמון ונאלץ לערוך חשבון נפש. לא מפחדים ממשטרה. לא עושים חשבון לשלטון או לתקשורת. תובעים שינוי כאן ועכשיו או שייחרֵב הכל!
יש עוני בישראל, אבל אין העוני מרוד כל-כך שיפלוט אנשים אל הרחוב. לעומת זאת, יש הרבה אין-אונים ותסכול וזעם וייאוש, שמזמן מזמן התלכדו לשנאה עזה המחפשת את הכתובת. מדובר עדיין ביחידים המחפשים את המטרה והיעד בהם יוכלו לפרוק את העול. אי-אפשר לטעות במגמה המסתמנת. הזעם אינו מופיע בְּהזמנה ואינו קשור לרצונו של האדם. חוסר-האונים מטפח אותו לאורך שנים. התסכול משקה אותו רעלים מסוכנים. לאט-לאט ומדי יום נחשפת השנאה לכל מה שקורה כאן בשיחות בין אנשים וברשתות החברתיות. הרבה שנאה. קשה כִּשאוֹל. אסור להתעלֵם.
גם בישראל יש קומץ אנשים שחיים בגן-עדן בעושר בלי גבול ובאושר נשפך ומנקר-עיניים. כמה זמן הדבר הזה יכול להחזיק? עד כמה אפשר לסבול אי-צדק? עד מתי תשלוט עריצות המיעוט על הרוב. הנִבזות הולכת ונחשפת. עמותות "הכְּלוּם" שאין הן אלא פרנסת רמייה בשפע, מזבְּלוֹת את העצבים השותים ומדשנות את החרון. הרוגז ניבט מעיני האנשים. אסור לטעות. חומות החוקים המגבילים והמרסנים מתחילות להיסדק. הבוז לרצון העם, מצד מיעוט מבוטל שבקרבו, מתחיל לפעול בכיוון ההפוך ועושה סיבוב פרסה כמו בומרנג - אל הבזים. זה מתקרב. דבר לא יהיה כתמול-שלשום. ראו את המראות בארצות ערב. הקשיבו לקולות. זה מתחיל להתהווֹת.
|
| תאריך:
|
31/03/2011
|
|
|
עודכן:
|
01/04/2011
|
|
דודו אלהרר
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
הניה
|
1/04/11 10:46
|
|
|
|
2
|
|
המתנדנד
|
1/04/11 10:57
|
|
|
|
|
|
בינתים
|
2/04/11 14:47
|
|
|
|
|
|
מחמוד אבו נאדיה
|
2/04/11 20:05
|
|
|
|
3
|
|
המסך והמיקלדת
|
1/04/11 22:26
|
|
|
|
|
|
בקרוב נצא.
|
2/04/11 14:42
|
|
|
|
4
|
|
אלטע קאקער
|
3/04/11 09:10
|
|
|
|
5
|
|
שלום כלפה
|
3/04/11 20:21
|
|
הכרך עב כרס, הנושא את הכותרת "מנהיג תהיה לנו" הוא "מפעל אדירים פרטי" של איש אחד, כפי שנכתב עליו – ובצדק רב - בעיתון אחד, של חוקר אחד – הלא הוא פרופ' יחזקאל דרור, מאנשי המחקר הבולטים ביותר בתחום מדעי החברה של האוניברסיטה העברית בירושלים, בכל דורותיה.
|
|
|
|
|
שתי הפרשות "תזריע" ו"מצורע" דנות בעיקר בנושאי טומאה וטהרה. נושאי הטומאה והטהרה, כפי שמנוסחים בשתי הפרשות, הייתה להם חשיבות מרובה בזמן שבית המקדש עמד על מכונו.
|
|
|
|
|
ויליאם קנטרידג' יליד יוהנסבורג, דרום אפריקה 1955. שם קנה את השכלתו, ושם נבנה עולמו הרוחני. כששומעים "דרום אפריקה" חושבים על שנות ההפרדה הגזעית. השנים בהן היה עוצר מוטל בשעות הליל על השחורים, כניסתם נאסרה לאולמות ציבוריים ולאוטובוסים, מלבד לאלה שיוחדו להם, וכל זאת - כדי להגן על חיי הלבנים. ב-1995 כשהמפלגה שזכתה בשלטון ביטלה את האפרטהייד, רבים מהלבנים עזבו את דרום אפריקה לארצות הברית, קנדה ואוסטרליה. מהגרים חדשים הגיעו, והתרבות שם השתנתה. תהליך גיבוש העצמאות לא היה, ואיננו קל, במיוחד לקנטרידג'.
|
|
|
|
|
דמו בנפשכם שפדופיל שאנס ילדה בת 4 והורשע בבית המשפט, הממתין לגזר דינו הצפוי להכניסו מאחורי סורג ובריח למשך שנים ארוכות, היה מופיע בראיון ארוך בטלוויזיה, מכה על חטא, מבכה על מר גורלו וטוען שבזמנו לא הבין את חומרת המעשה. וכדי לשכנע שהוא בן למופת, היו משתפים בראיון גם את הוריו המודאגים.
|
|
|
|
|
כל העיתונאים יודעים: באין חומר מרשיע, גם עם רכילות ניתן להרעיל את התודעה. ברשימה קודמת ("תאמינו לרביב דרוקר") התייחסתי לדעתו האמיתית של מפרסם תחקיר "נסיעות ביבי ושרה", רביב דרוקר, ליחסה של התקשורת לנתניהו וליריבים שהתמודדו מולו. הפעם אגיב לרשימתו של העיתונאי מתי גולן.
|
|
|
|
|
