הקושי של מנהל להסתגל לידע חדש

אחת הבעיות הנפוצות בניהול של ארגון עסקי היא הקושי של מנהל להכיר בכך שהידע בתחום פעילות הארגון שלו השתנה. לאור השתנות זו עליו לארגן את פעילות הארגון אחרת כדי להמשיך בהגדלת רווחיו ולעיתים גם בכדי לשרוד. למרות השכיחות הגבוהה של בעיה זו, היא גם בין הקשות ביותר לטיפול מבין הבעיות המטופלות בייעוץ הארגוני. שכן, הניהול של פירמות עסקיות, ובעיקר עתירות ידע, מבוסס במידה רבה על תחושות פסיכולוגיות של המנהל כי הוא שולט בידע בתחום.

בעולם בו ערך של חברה בבורסה נקבע גם על-פי השדרים של המנהל כי הוא שולט בידע בתחום, שדר מילולי ובלתי מילולי כזה שלו, הוא מרכיב משמעותי בערך של חברה. כך למשל השדרים של מנהלי חברת צ'ק פוינט הישראלית על שליטה בידע ובשינוייו בתחום אבטחת המידע, הם חלק משמעותי מן הערך הגבוה של החברה לאורך זמן בבורסה האמריקנית.

תארו לכם מנהל של חברה מסחרית עתירת ידע העומד לפני הנפקה ראשונה, או אולי בפני הנפקה נוספת בבורסה, שמגלה פתאום כי הידע שלו בתחום אינו מעודכן. לפתע מתברר לו על סף ההשקעה, כי סקר השוק שערך בעבר, כלל רק חברות מסחריות שקיימות, ולא למשל פרסומים מקצועיים ומדעיים. מובן, כי מנהל כזה יעמוד בפני אתגר ניהולי לא פשוט, על-מנת שהחברה שלו לא תקרוס בטווח המידי, ובפני שאלות קשות של בעלי המניות שלו, לאחר שישכח המשבר.

דוגמא טובה לקושי של מנהלים להכיר בשינוי, הוא תחום מכשירי הלייזר הקומפקטיים. מספר רב יחסית של חברות ישראליות עוסקות בתחום זה בהקשרים שונים: קוסמטיים, רפואיים, תעשייתיים ביטחוניים וכדומה.

המשותף לרוב החברות היא ההנחה שבמסגרת הידע הקיים, קיימת מגבלת גודל ולכן מחיר של מכשיר ותפעול. כלומר, הסף התחתון למכשירים אלו יישאר לאורך זמן מחיר של מאות אלפי דולרים ליחידה ולכן השוק יחסית יהיה בטוח וכדאי לפעילות עסקית לאורך זמן.

נראה, כי מרבית מנהלי חברות המייצרות ציוד לייזר כאלו, לא קראו די ספרות בסיסית בתחום.

בגליון דצמבר של כתב העת המדעי המוביל בעולם- סיינטיפיק אמריקן מציין המחבר יאם במאמר על מורשתו של אלברט איינשטיין לרגל מאה שנה להולדתו, ושנת הפיזיקה העולמית שתתחיל בחודש הבא, כי ידע רב בפיזיקה תיאורטית שיצר איינשטיין, חיכה לעיתים עשרות שנים עד ששינה על פניו תחום מסוים של מוצרי צריכה, לרוב בהורדה דרסטית של מחירם, לאור ישום עקרונותיו של איינשטיין בתכנון מחודש של הבסיס המדעי על פיו פועלים מוצרים בתחום.

אחד המוצרים הבולטים לדעתו בכתבה, בפער בין המוסכמות בעולם העסקים לאלו של עולם הפיזיקה, הוא הלייזר. לדעת ממציא הלייזר, היה הלייזר יכול להיות מומצא כבר בשנות העשרים, כיוון שהתשתית לכך כבר הונחה על-ידי אינשטיין, ולא להמתין עד שנות החמישים ליצור אבות הטיפוס הראשונים שלו. יתר על כן, ראש קבוצת המחקר שיצרה את אב הטיפוס שקדם ללייזר מציין, כי במקור עקרונות אלו לא הוגבלו למכשירים מוגדרים כפי שהדבר נעשה כיום. אלא, עקרונות אלו הוגדרו כתהליך שיהיה ניתן ליצר על-פי העקרונות האלו, לייזרים מחומרים שונים ומשונים וכדבריו אפילו מ"....ג'לי למאכל או מי טוניק". גם פרסי נובל שניתנו משך השנים לחוקרים, עסקו ביכולות שלו לתגובה אחר תהליכים כימיים יותר מאשר למתקן מוגדר.

גם בארץ, ישנם חוקרים שונים שמוכיחים כי עקרון הלייזר הוא אכן תהליך שאינו מוגבל במתקן ובגודל מכשיר. חוקרים באוניברסיטת בן גוריון ישמו זאת למשל, לבניית מודל למכשיר לייזר קומפקטי.

מוצרים המבוססים על העקרונות האלו של תהליך הקרינה המאולצת שנגזר מכתביו של איינשטיין מצויים כיום במגוון מוצרים ולמשל DVD.

אולם למרות שכל המרכיבים מצויים בגודל והספק המאפשר מזעור שלהם, לא חדר עדיין היישום הזה לתחומי פעילות מסורתיים של חברות עסקיות בתחומי הלייזר ובעיקר בתחומים הרפואיים והביטחוניים.

כשלון זה הוא תוצאה של הקושי הבסיסי של מנהל להודות בכך שמבנה הידע שונה, או השתנה, לעומת המודל העסקי שהציע לחברה ובעיקר בתחום בו קיימים שחקנים מעטים יחסית ונדרש ידע והון רב כדי לפעול בו. כלומר, כדי להקים חברה לגילוי חומרי נפץ באמצעות מצלמת לייזר, יש להשקיע הון פיזי וניהולי לאורך זמן רב. הנהלת חברה כזאת הפעילה בבורסה, עלולה למצוא את עצמה בקשיים רבים, אם יתברר לה, ששוב, שכחו לקרוא את מורשתו של אינשטיין, וכי ניתן ליצור מכשיר דומה, במחיר נמוך משמעותית לעומת המחיר בו תכננה החברה למכור את המוצר.

נראה, כי בין תכונותיו של מנהל טוב בעולם העסקי כיום, יש למנות גם את כשרי הגמישות וההסתגלות. את היכולת להכיר בכך שהידע בתחום שונה מן המודל העסקי. כפייתיות בהצמדות למודל העסקי הקיים, יכולה לפעול כבומרנג ולהביא בטוח ארוך לקריסה עסקית של החברה. ליכולות כאלו חשיבות בעיקר בשוק עתיר הון וידע. שכן שוק זה מראש מכתיב את המנהל לכפייתיות בדבקות במודל העסקי שלו, עקב הצורך להעביר אותו אין סוף חסמים עד להצלחה הבורסאית.

בעולם הניהול אין כיום מודל מחקרי מוביל למיון של מנהל על-פי גמישות כתכונה. יש הרואים זאת כתכונה ביולוגית של תפקוד אזורי מוח מסוימים ויש הרואים זאת כבעיה הניתנת לשיפור בייעוץ אישי ופסיכולוגי.

המוסכמה היחידה היא, שמנהל צריך ללמוד תבניות עבודה טכניות קפדניות, על-מנת שלא להיקלע לפעילות כפייתית, ולפגוע בכך בביצועי החברה. הסתגלות במועד והכרה בידע שונה, היא המפתח להגדלת הרווחיות בעולם העסקי כיום.


_________
ד"ר ניצן יניב הוא מרצה בחוג למנהל עסקים של שלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל.