לפרק מיד את הרבנות הראשית

תשעים ושתיים שנה, לאחר שהוקם מוסד הרבנות הראשית לארץ ישראל וכיהנו בו כרבנים ראשיים, מטעם הציבור האשכנזי הרב אברהם הכהן קוק זצ"ל ואילו מטעם הציבור הספרדי, הרב יעקב מאיר זצ"ל, כאשר החרדים בראשותם של הרב יוסף חיים זוננפלד זצ"ל והרב ירוחם דיסקין זצ"ל, התנגדו להקמת הרבנות הראשית ונפרדו מקהילה הדתית של ירושלים והקימו את העדה החרדית, נראה כי החרדים השלימו את השתלטותם על מוסדות הציבור החרדי לישראל ולמעשה, הדבר האחרון שנותר עתה לשר לענייני דתות, נפתלי בנט, לעשות הוא - לפרק את הרבנות הראשית לישראל ובאופן מיידי.

סוד גלוי הוא, כי הרבנות הראשית, אינה משמשת את ציבור החרדים בישראל. הללו יש להם מוסדות משלהם, יש להם רבנים משלהם, יש להם פוסקי הלכה משלהם ובשנים האחרונות הקימו הם אף מערך כשרות עצום ורב היקף, אשר יש אומרים, העולה בהיקפו ובמספר העובדים והמועסקים בו, על זה של מחלקת הכשרות של הרבנות הראשית ואין המדובר בבד"ץ "בית יוסף" לבדו. לבד"ץ זה, מצטרפים בד"צים כמו "בית הדין "יורה דעה" בראשות הרב שלמה מחפוד; "בד"ץ העדה החרדית"; בית הדין של בני ברק, בראשות הרב משה יהודה ליב לנדא, רב העיר בני ברק; בית הדין של אגודת ישראל; בית הדין "שארית ישראל", הוקם ביוזמת הרב שך זצ"ל ועמד בראשו הרב חיים שאול קרליץ וכן בית הדין "מחזיקי הדת" של חסידות בעלז.

מעניין לעשות מבחן קטן וללכת לבתיהם של הרבנים הראשיים החדשים שנבחרו לכהונתם, לתקופה של 10 שנים תמימות מבלי יכולת להחליפן, אלא אם כן, חלילה וחס, סרחו בתפקידם, הרבנים הראשיים, הרב, דוד לאו והרב, יצחק יוסף, כדי לבדוק אם במטבח בתיהם מצויים מוצרי מזון וגם/או מוצרים אחרים, <

בטוחני ומובטחני, שלא תמצאו בבתיהם ובמטבחיהם של הרבנים הראשיים לישראל, מוצרים ומצרכים, הנושאים, אך ורק את חותמת הכשרות של הרבנות בלבד. רבנים ראשיים אלה לישראל, שתפיסת עולמם הינה תפיסת עולם חרדית, אינם מסתפקים בהכשר של הרבנות הראשית לישראל בלבד והם מקפידים על כשרות של בד"צים בלבד או על כשרות של בד"צים יחד עם כשרות של הרבנות הראשית לישראל, כאשר נותן הטון, במקרה זה, הינו הכשרות של מערכת הבד"צים בלבד.

רבנים ראשיים אלה, אינם מתדיינים אף בפני בתי-הדין הרבניים, שסמל מדינת ישראל מתנוסס מאחורי גבם של מותב שלושת הדיינים המכהנים בבתי-הדין האזוריים או בבית-הדין הרבני הגדול, שכן בתי-דין רבניים אלה, כפופים לביקורתו של בית משפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, כאשר בג"ץ נחשב מבחינת רבנים ראשיים וחרדים אלה, כמו-גם אנשי קהילתם ובני משפחתם כ"ערכאות של גויים", אשר בפניהם אסור להתדיין, כלל וכלל.

לא רק שהרבנים הראשיים החדשים לישראל, בני קהילתם ובני משפחתם, אינם צורכים מצרכים ומוצרים שחותמת של הרבנות הראשית בלבד, מוטבעת עליהם, לא רק שאין הם מתדיינים, בפני בתי-הדין הרבניים האזוריים ובפני בית-הדין הרבני הגדול, אלא כאשר צפויים הם למאסר, אם לא יעשו כן ולאחר שקיבלו היתר לכך, מאחד מגדולי הדור החרדיים שהם כפופים לו, אלא רובם (לא כולם!) אינם משרתים בצבא ההגנה לישראל, אינם מכירים במדינת ישראל ורואים בה, מציאות כפויה עליהם, בגדר של קבלת "דיני עכו"ם עליהם", כלומר, תושבי המדינה החילוניים נחשבים בעיניהם, כגויים, ממש כך, שיש לקבל את דיניהם בבחינת רע הכרחי, בהיותם בעלי השליטה הפוליטית, במדינת ישראל.

נחמדותו של הרב, דוד לאו, אינה יכולה להסתיר את העובדה שרב זה לא הוסמך, מעולם, לדיינות, אולם לפי חוק הרבנות הראשית, במסגרת חלוקת התפקידים של הרבנים הראשיים לישראל, הרי במשך מחצית תקופת כהונתו של כל רב ראשי, ישמש האחד נשיא מועצת הרבנות והשני ישמש נשיא בית-הדין הרבני הגדול. כלומר, הרב, דוד לאו, שאין לו סמיכה לדיינות, ישמש כנשיא בית-הדין הרבני הגדול לערעורים, שסמכותו מקבילה לסמכות בית משפט העליון, כבית משפט לערעורים, או כבג"ץ, ישב בראש מותב של מספר דיינים שהוסמכו לדיינות והוא - שאין לו אפילו סמיכה לדיינות, ייתן החלטה בפסק-דין שבו יושבים לצידו דיינים מומחים שהוסמכו לדיינות.

אין מה להתפלא על מצא דברים מגוחך זה. אביו של הרב הראשי הנוכחי, דוד לאו, קרי, הרב, ישראל מאיר לאו, ששימש כרב ראשי לישראל וכיום משמש כרב הראשי של העיר תל אביב-יפו, מעולם לא הוסמך ולא עבר בחינות סמיכה לדיינות, כששימש הוא כרבה הראשי האשכנזי של נתניה, יחד עם הרב הספרדי, אהרן שלוש, בעיר נתניה, גרם הוא למצב דברים, לפיו בתקופת כהונתו כרב העיר, הוקמו שני בתי-דין רבניים וכך הפך הוא - מכוח תפקידו כרב העיר - לרייאב"ד, קרי, ראש אבות בתי-הדין הרבניים, בעיר נתניה. כך, מכוח תקנה מינהלית ומכוח ענייני נוהל, הפך רב עיר שמעולם לא הוסמך לדיינות, לדיין, מכוח הוראות חוק.

השר לענייני דתות, נפתלי בנט, הוא אומנם איש הייטק מוכשר שידע לעשות גם ממון לביתו, אבל הוא פוליטיקאי חסר כל מעוף, בכל הכבוד הראוי, שלא ידע לקרוא את המפה, מבעוד מועד ואפילו לא קיבל את הצעתו החכמה של ח"כ אליעזר שטרן, שהציע ש-50% מחברי הגוף הבוחר לבחירת הרבנים הראשיים, תהיינה נשים.

לו היה נפתלי בנט מאמץ את הצעתו זו של ח"כ אליעזר שטרן, לא בטוח שהרבנית, הדסה רלב"ג, שביתה ציפורה, נשואה לרב האשכנזי הראשי הנבחר הנוכחי, דוד לאו, הייתה מצליחה בעסקנות הבלתי פוסקת שלה ומביאה לכך שחתנה, החרדי, יחד עם בנו החרדי של הרב, עובדיה יוסף, ייבחרו לכהונת הרבנים הראשיים, לתקופה של 10 שנים תמימות כאשר שכרו הבסיסי של כל אחד משני רבנים ראשיים אלה, עולה לקופתה של המדינה, סכום של 40 אלף שקלים, בקירוב.

ברית הנחמדים שיצרו אנשי לאו עם ברית ההזויים, הלוא הם אנשי בית יוסף, חייבת להסתיים ויפה - יפה שעה אחת קודם. אין כל סיבה שמשלם המיסים שלא עושה שימוש כמעט, לחלוטין, בשירותי הדת בישראל, יממן שני רבנים ראשיים חרדיים, שדבר - דבר וחצי דבר - אין להם עם אורח החיים היומיומי בישראל.

העובדה, כי הרב, דוד לאו, הינו רב סרן במילואים בצה"ל וכי החיוך אינו מש מעל שפתיו, אינה יכולה להסתיר את העובדה כי הוא מקיים אורח חיים חרדי וכי התנהלותה של המדינה החרדית, אינה בדיוק עומדת בראש שמחותיו. אגב, דיין חייב להצהיר אמונים למדינת ישראל, בפני הרבנים הראשיים ובפני נשיא המדינה. החוק אינו מחייב את הרבנים הראשיים לישראל או מי מהם, להצהיר אמונים למדינת ישראל, כתנאי לכניסתם לתפקידם, או כתנאי לכניסתו לתפקיד נשיא בית-הדין הרבני הגדול לערעורים, כפי שמחויב להצהיר כל דיין, הנכנס לתפקידו, כדיין מן המניין, בבית-דין רבני אזורי, באחד מבתי-הדין הרבניים האזוריים, הפרושים לאורכה ולרוחבה של מדינת ישראל.

לא לרבנות ראשית כזאת, פילל הרב, אברהם הכהן קוק זצ"ל, עת פעל הוא להקים את הרבנות הראשית, בשנת 1991, כדי שהיא תהווה חלק מהמהפכה הציונית, בארץ ישראל. רבנות חרדית, בדמות שני הרבנים הראשיים החרדים שנבחרו לפני פחות משבוע, לעמוד בראש הרבנות הראשית, אינה המודל ששיוו נגד עיניהם מקימי הרבנות הראשית.

אם לא יתעשת השר לענייני דתות, נפתלי בנט, במהרה וינצל את עובדת היותו השר הממונה על מוסד הרבנות הראשית, בדרך של קידום הצעת חוק לפירוק הרבנות הראשית או לעריכת שינויים מהותיים במוסד זה, נמצא עצמנו ברבנות ראשית, במהדורה של בית-הדין החרדי הפועל במסגרת "בתי הונגרים" הידוע בשם: "בתי אונגרן", שבקרבת שכונת מאה שערים, בירושלים.