מתברר שראש ממשלת הולנד, מארק רוטה, עדיין מאמין במיתוס הישן על גבורת ההולנדים שבמשך השואה עשו הכל כדי להציל את בני ארצם היהודים. על סמך מה ניתן להסיק זאת? שימו לב להתייחסותו של רוטה לנושא, כפי שבאה לידי ביטוי בנאום שנשא בארוחת הערב שערך לכבודו
בנימין נתניהו (8.12.13):
"הקשר העמוק [בין הולנד לישראל] נעשה מוחשי עבורי הבוקר בביקורי ביד ושם, אנדרטת זיכרון מרשימה, שמציינת גם את זכרם של היהודים ההולנדים שנרצחו בשואה. אבל כמו-כן נותנים שם כבוד לשמותיהם של 5,269 הולנדים חסידי אומות העולם, שעזרו ליהודים בני ארצם בעת מצוקתם הקשה מכל. ובקרוב יהיו 5,270 שמות כאשר הדיפלומט לשעבר, מר קולקמן ז"ל, יקבל תואר זה על עזרתו ליהודים נרדפים, במסגרת תפקידו כסגן הקונסול הכללי ההולנדי בפרפינייה [צרפת]".
רוטה לא בזבז מילים נוספות על הנושא. המסר שלו, כמובן, היה ברור: ההולנדים סיכנו את חייהם בקנה מידה גדול כדי להציל את אחיהם היהודים וגם דיפלומטים תרמו את חלקם.
בספר האורחים של יד ושם כתב ראש ממשלת הולנד: "במשך השואה מיליוני בני אדם איבדו את חייהם במחנות הנאצים. ביניהם יותר מ-100,000 יהודים מהולנד. ביד ושם אנחנו מרכינים ראש בדממה. אבל, זה מזכיר גם את הצורך לעזור במאבק נגד אנטישמיות ואפליה".
מתברר שרוטה יודע היטב ש-75% מ 140,000 יהודי הולנד "איבדו את חייהם", אבל הוא מנתק זאת משיתוף הפעולה האקטיבי של מוסדות ממלכתיים הולנדיים בבידודם המוחלט ולאחר מכן בגירושם של יהודי המדינה.
באותה ארוחת ערב עם נתניהו החיה ראש ממשלת הולנד את המיתוס שנופץ באומץ לב על-ידי מלכת הולנד, ביאטריקס, בשנת 1995. הוד מלכותה נאמה אז בכנסת והצביעה על כך שבתקופת הכיבוש הנאצי בהולנד אנשים סיכנו את חייהם כדי לסייע לאחיהם היהודים, אך היא הוסיפה ואמרה שאלה היו היוצאים מהכלל.
למעשה ראש ממשלת הולנד נתן השבוע תשובה לכל אלה שכבר שנים מצפים להתנצלות רשמית בפני הניצולים על אדישותה של הממשלה ההולנדית הגולה והאחריות החלקית של הממסד להשמדת 105,000 מיהודי הולנד. בביקורו בישראל הדגיש רוטה את אומץ ליבם של ההולנדים שניסו להציל יהודים, אבל הוא התעלם בצורה מוחלטת מהתנהגותה העיקרית של הולנד בשואה.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
