מה ילד יום

הוי פרסים: פרו ורבו

המנהיג הרוחני העליון של אירן עלי חמינאי קורא לעמו להכפיל את אוכלוסיית המדינה ל-150 מיליון בני אדם על-ידי הגברת הילודה, כפי שכבר עשה בוועידת שינוי האוכלוסין שנערכה ב-31.10.2013. קריאתו ל"פרו ורבו" עוררה גל של לעג וקלס מצידם של אנשי כלכלה ומדע באירן, ותגובות מלגלגות קיבלו ביטוי גם ברשתות החברתיות. זאת נוכח האבטלה, האינפלציה, השחיתות והניהול הכושל של המדינה ומוסדות השלטון, החקירות המתנהלות נגד הנשיא לשעבר אחמדינג'אד בגלל גניבה מהבנק המרכזי של 41 מיליארד דולר, והעובדה שמרבית המשפחות באירן אינן מסוגלות לספק לעצמן אמצעי מחייה מינימליים.

חמינאי פרסם הוראות לכל המוסדות הנוגעים בדבר שיעשו למען הכפלת האוכלוסייה תוך כמה שנים. בין היתר הוא קבע כי המדינה תישא בהוצאות הלידות והטיפול בעקרות אצל נשים וגברים. הוראותיו כוונו במיוחד למחוזות בדרום מערבה של אירן הסמוכות למפרץ הפרסי, מפרץ עומאן ושלושת האיים שכבשה אירן בכניסה למיצרי הורמוז. המגמה היא לשמור על איזון בין האירנים לתושבים הערביים באזור זה. תוכניתו של חמינאי מתייחסת לא רק להעלאת שיעור הילודה, אלא גם לקליטת מהגרים והשקעות ליצירת מקומות עבודה.

בעת ההפיכה האיסלאמית ב-1979 מנתה אוכלוסיית אירן 28 מיליון בני אדם. גידול האוכלוסין נבלם יחסית בשנות ה-1990 כשהמשטר אימץ תוכניות לצמצום האוכלוסייה. חמינאי תקף מדיניות זו של צמצום הילודה וכינה אותה חיקוי עיוור של המערב.



קודם שיביאו שלום לעצמם

הסופר הלבנוני סמיר עטאללה חולק על מקיאוולי שאמר כי "המדיניות היא אמנות השגת האפשרי", וכך הוא כותב ("אל-שרק אל-אווסט", 13.6.14):

"העולם נוהר אחרי מקיאוולי שקבע כי המדיניות היא אמנות השגת האפשרי. אך מה שנכון הוא שהמדיניות היא דווקא אמנות השגת הבלתי אפשרי. כי האפשרי הוא בידי כולם ואפשר להשיגו בקלי קלות.

"יש לשאוף אפוא, להשגת הבלתי אפשרי. ההיסטוריה תזכור את אלה שמימשו את הקשה והבלתי אפשרי, כמו הפיוס בין גרמניה לצרפת על-ידי דה-גול ואדנאור אחרי 700 שנה של מלחמות. התפייסות זו לא רק מימשה את המפגש בין הריין והסיין, אלא גם הפילה את המחיצות בין כל מדינות אירופה והגשימה את האיחוד האירופי. מי ייתן ופיוס כזה יוגשם בעולם הערבי השקוע בים של דם, נקמנות ותבוסות".

נותר להדגיש כי על ההתפייסות האירופית להשליך לא רק על העולם הערבי שותת הדם, אלא גם על הסכסוך הפלשתיני-ישראלי. אך כל עוד נלחמים הערבים בינם לבין עצמם, אין הם יכולים לתת פיוס שאין להם, ולכן לא נראית באופק הקרוב אפשרות הפיוס עם ישראל.



מכת הרווקות

ערב הסעודית רושמת לעצמה שיא במספר הנשים שלא התמזל מזלן למצוא חתן ולהקים משפחה. הסיבות לכך רבות: האבטלה, העוני והנדוניה המרקיעה שחקים, ומעל לכל - השמרנות המונעת מפגש בין שני המינים.

העיתון "אל-חיאת" 4.6.14 קובע במאמרו כי בדורות הקודמים נהנו הסבתות והסבים מיתר חופשיות, והבנות התהלכו ללא כיסוי פנים וראש. משפחות סעודיות עשירות הנופשות במדינות אירופה מקיימות מפגשים חברתיים לבנותיהן ובניהן. שם מסירות הבנות את הכיסויים מעל פניהן וראשיהן כדי לעודד נישואין. בעיית הרווקות נשארת מנת חלקן של המשפחות העניות וגם של בנות משכילות המעדיפות קריירה על חיי משפחה.

במצרים קיימת אותה תופעה חמורה, אך הסיבה העיקרית לה אינה השמרנות, אלא העוני. האבטלה נפוצה בין מאות אלפי אקדמאים, וגם אלה שעובדים אינם מסוגלים לרכוש דירה ולפרנס משפחה. זהו אחד האתגרים הקריטיים שהנשיא המצרי עבד אלפתאח א-סיסי יצטרך להתמודד איתם.



ילדים זה שמחה

אין די ב-96 ילדים. נחוצים 100 כדי להיכנס לספר השיאים של גינס.

דאד עבד אלרחמן, אזרח אבו דבי בן 70, כינס את 96 ילדיו - 56 בנים שהקטן שבהם הוא בן שלוש, ו-40 בנות שנולדו לו מ-14 נשים במרוצת יובל שנים. בכך מציית עבד אלרחמן - שלו עצמו יש 35 אחים - לאביו שהורה לו לקיים את מצוות פרו ורבו.

כיום הוא נשוי רק לשלוש נשים שחיות בביתו באושר ובעושר. ואילו נשותיו הגרושות מקבלות דמי מזונות ומשכורת חודשית.

מניין יש לו כל כך הרבה כסף?

נשותיו הן בעלות אזרחויות שונות ומצבן הכלכלי טוב. הוא עצמו מקבל קיצבה ומענקים מהוד מעלתו האמיר אלוהיאן שאצלו ואצל בני משפחתו עבד כנהג במשך שנים רבות. הוא אומנם מכיר את כל ילדיו בפניהם, אך אינו זוכר את שמותיהם של כולם. מספר נכדיו מגיע ל-130.

על הנסיבות הגירושין מנשותיו הקודמות הוא מספר כי כל אישה שהפסיקה ללדת ילדים גורשה, אך הוא שמר עמה על יחסי כבוד.

הודות לסיוע מן הממשלה, כל ילדיו לומדים ומדברים שלוש עד חמש שפות - בינהן ערבית, אנגלית, הינדית ופקיסטנית.

גם בעתיד מתכונן עבד אלרחמן להמשיך ולשאת נשים, וכבר בקרוב ייסע להודו כדי להתחתן. ההלכה המוסלמית אוסרת על גבר להיות נשוי ליותר מארבע נשים, אך בינתיים יש לו רק שלוש.

מצב בריאותו תקין. הוא אוכל ירקות ופירות אורגניים מגינת ביתו. הוא מקפיד לאכול את ארוחותיו בזמנים קבועים ולא לזלול בין הארוחות. כמו-כן, הוא נמנע מלצרוך אוכל קפוא, מעובד ומשומר.