כאשר שמעתי את ח"כ יוגב אומר זאת לחלק מהתושבים שבאו לכנסת לתנות את צרותיהם וקשייהם, התגובה האינסטינקטיבית המיידית שלי, הייתה: חזירות. אם יש משהו בהינתקות שבגינו בעיקר אני שולל את המהלך מכל וכל, הרי הוא
מפגן חוסר-הסולידריות שבו התאפיינה ההינתקות. באמירתו של יוגה היה לא מעט מאותה רוח של ימי ההינתקות.
ההינתקות נולדה בחטא. בחטא היוהרה, בחטא שלילת הזולת וזכויותיו ובחטא השימוש באזרחים לניהול פוליטיקה קטנה, קטנונית, אגואיסטית, אגוצנטרית, הייתי אומר אפילו מנוולת. וממרום תצפיתם של הוגים, יוזמים, מבצעים ושמחים לאידם של הנפגעים, הייתה באירוע מנה גדושה של רוע-לב, צרות אופק וצרות עין. כל אלה שבקשו בהינתקות לשחררם מעול הצורך להגן על רצועת עזה ועל היהודים היושבים בה, שכחו שלכל מטבע יש שני צדדים. למזלם, מתישבי עזה וכמוהם גם מתישבי איו"ש קורצו מחומר אחר. שהרי קל מאוד לומר לתושבי ת"א, למשל, אתם, נציגי כובשי יפו ומנשלי תושביה הערבים עופו לנו מהעיניים, בכל פעם שמישהו בצמרת המדינית או הביטחונית הישראלית יבקש מהם להגן על ישובים בעבר המערבי של הקו הירוק. כל מה שעשינו ואנו עושים כאן בארץ-ישראל, טבוע בחותם הסולידריות הלאומית והאחריות ההדדית, גם כשאינו זוכה בהצבעה פה-אחד במוסדות הלאומיים.
ובכל זאת, כאשר חזרתי ושקלתי את הדברים ואת יחסי אליהם, שיניתי לא מעט את דעתי. שיניתי אותה לא בגלל תוכן הדברים, אלא בגלל הצביעות הרבה שהייתה בהם. הביטחון השוטף בעזה איננו בעיה חדשה. גם מרחב האיומים ושכיחותם אינם חדשים ואינם חמורים יותר משהיו בעבר, במיוחד בשנים הארונות. מה טעם ראו תושבים בעוטף הפעם להפוך את דרישותיהם הצודקות לקרדום פוליטי נגד ראש הממשלה בפרט הימין המתישב בא"י והמפלגות המייצגות אותו בכלל. "התנדבותם" של תושבים ושל חלק מנציגיהם, להפוך כלי-ניגוח פוליטי נגד ראש הממשלה בידי השמאל הישראלי, שלא מכבר ניהל הוא עצמו או ניהלו נציגיו בשמו את המהלכים "העלובים" נגד הטרור העזתי, זו כבר יריקה אמיתית לבאר ממנה שותים תושבי העוטף. סולידריות איננה ולעולם לא תהייה חד-צדדית. אם הם אינם יודעים סולידריות מהי, או יודעים אך אינם מוכנים לשאת בחלקם בעסקת החבילה - איך אמר יוגב? - אכלתם אותה, וטוב שכך אמר, אעל-פי שמי שבאמת אכל אותה היו על-פי כל אמת-מידה אוביקטיבית המתישבים המגורשים ב-2005.
תושבי עזה הם אזרחי ישראל, אין בכך כל ספק. הם זכאים ליחס בהתאם, לתנאים בהתאם ולכל השירותים שמספקת מדינת ישראל אזרחיה באשר הם, ובראש וראשונה הגנה על חייהם. אבל אם הם רוצים גם סימפטיה, וגם הבנה, וגם סולידריות, וגם העדפה - עליהם להיות ראויים לכך. התנהלותם ב"צוק איתן" ולאחריו, לדידי, אינה עומדת במבחנים אלה. לא רק הם מאוימים. לא באזורם נפגעים. לא רק להם חייבת מדינת ישראל יחס הגון והוגן, התחשבות וסיוע. הפעם תורם לשתת כתף רחבה יותר ולשנס מותניים, ועוד בטרם יבשה הדיו על דיווחי "צוק איתן", ואנו ניצבים בפני איום גדול וחמור הרבה יותר בגבול הצפון, מבלי שיהיה לכך קשר עם השאלות כמה יחידות דיור בנתה ישראל באיו"ש בחצי השנה האחרונה... . סיסמאות ודמגוגיה אינם אמצעי שכנוע רציניים וגם כאשר הם מצליחים להטעות חלק מהאנשים לחלק מן הזמן ולעורר אצלם סימפטיה מיוחד "לנדכאים התורנים", הדבר פג מהר מאוד כאשר מתברר שלא מדובר רק במצוקה, אלא בעיקר בניצול הפוליטי שלה.
השמאל בישראל חוזר ומסתמן כ"אשף" בלמכור את מדינת היהודים לאויביה. צ'יף בלזעוק "חמאס" מעל כל גגובלבד שיניחו לו להסתלבט על עצמוולעסוק בבעיותיו האישיות והאגוצנטריות. דאעש בלצאת נגד כל מה שציוני, יהודי ולאומי. ג'יהאדיסט בגישתו לדמוקרטיה כחזות הכל - הכל מהפכה, הכל לא טוב, הכל רקוב, ואם רק נשבור את האתמול נקנה ברגע את המחר ואת גן העדן האבוד על 71 בתולותיו המובטלות. "בוקו-חראם" מול נתניהו- "רק לא ביבי", היא סיסמת הקרב הפופוליסטית החדשה-ישנה שלו. ובכל השגיונות הללו תומכים תושבי עוטף עזה, ויש להם העוז והחוצפה לחשוב שבכך הם מגבירים את הסולידריות הרחבה כלפיהם ומקדמים פתרונות קונסטרוקטיביים. הטיפשות האולטימטיבית היא תקיפת ההתישבות באיו"ש, לאחר כשלון ההינתקות החוזר אליהם כבומרנג, מתוך חוסר הבנה שבכך הם גודעים את הענף שעליו הם עצמם יושבים.
"רק לא ביבי", היא סיסמה נגטיבית. מי שנדרש לה חייב לשכנע שהחלופה, במפגיע וללא כל ספק, טובה יותר. ואיזו חלופה מוצעת לנו - בוז'י וציפי?! ומה הועילו עד כה שני אלה למדינת ישראל? באילו מבחנים רציניים עמדו הם ויכלו להם. הרצוג היה בבונקר הפוליטי (=אופוזיציה) בקדנציה האחרונה ונזהר מאוד שלא להסתכן בשום ניסיון לחולל משהו קונסטרוקטיבי במדינת ישראל. לבני ניהלה שיחות חסרות תכלית כבר בפעם השלישית בהיסטוריה שלה והשיגה "משבר נוסף". הידד! בכל תמונת-הרקע הזו חסר רק סממן חיוני אחד - שכל ישר!!
אני מציע לתושבי עוטף עזה לנשום עמוק, להסתכל בראי, להקשיב להקלטות הדברים שהם אומרים מפעם לפעם ולשאול את עצמם "קוו וואדיס?" אם יחליטו להמשיך בדרך הנוכחית, אני במקומם הייתי מוטרד מיחס הציבור אליהם הרבה יותר מהטירדה שבה מעסיק את עצמו בימים אלה
בן כספית לגבי יחסי נתניהו-אובמה. ביחסים אלה אובמה מוביל את הרוח הרעה, ויכול בכל רגע לשנות את הכיוון. אצל תושבי עוטף עזה, הם מובילים את הרוח הרעה...ומי שמוביל רוח רעה, כנראה שעדיין לא באמת "אכל אותה...".
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
