לפני חודש ממשלת עירק הכריזה על ניצחון נגד דאעש במוסול, אך הלחימה רחוקה מלהסתיים. המעוז האחרון של דאעש במוסול נמצא בחלק העתיק בעיר, ואחרי שבועות של לחימה לא נראה כאילו נשאר שם מישהו חי. למרבה הפלא, אזרחים עדיין מחולצים מהאזור. ניו-יורק טיימס שיגר לעיר את הצלם איוור פריקט, שחזר עם עדויות נדירות על המתרחש בה

פריקט ראה כיצד כוחות הביטחון העירקים מחלצים אדם שמחזיק ילד כבן שנתיים. לבוש בבגדים מלוכלכים, אותו אדם לא ידע אפילו מיהו הילד. חשדו שאותו אדם הוא לוחם דאעש, שמשתמש בילד בתור מגן אנושי. הלוחמים לקחו את האיש ומפקדם לקח את הילד והושיב אותו על ברכיו. ספק אם הוריו של הילד עדיין בחיים, ולכן החליט לתת את הילד לאחד מפקודיו שידע שהוא ואשתו לא יכולים להוליד ילדים. כמה מהלוחמים ניקו והלבישו את הילד, לפני שהגיע הקצין לפגוש את בנו החדש.

בשעה שהכוחות העירקים החלו בסקירות בחלק העתיק של מוסול, הם מצאו כמה ממכוניות התופת של דאעש - מכוניות משוריינות שהפכו לנשק המפחיד ביותר שברשותם. החיילים הסיעו בחזרה לבסיסם את הרכבים. אזרחים שחזרו לבתיהם עצרו בפחד כאשר ראו את הרכבים הללו מתקרבים, רכבים שעדיין מעוררים חשש אפילו בידיים בטוחות. אנשי חוליה של הצבא העירקי החלו לצעוק שהם מצאו לוחם דאעש פצוע במרתף אחד הבניינים. כמה מהחיילים הוציא את הלוחם, שנפצע בקרב כמה ימים קודם לכן. המפקד המקומי הורה לקחת את האיש לרופא, והחיילים הסיעו אותו משם.

עשר גופות

בזמן שסרקו את אחד הבניינים, החיילים מצאו גופות של עשרה גברים, שכנראה נהרגו יותר משבוע לפני שמצאו אותם. לא ניתן לדעת מה קרה להם ומי הם היו, אומר פריקט, אך החיילים הכריזו מיד שמדובר בלוחמי דאעש. לפחות לשתי גופות הידיים היו קשורות מאחורי הגב. לא ניתן לדעת האם הם היו שבויים של דאעש שנהרגו בהפצצות או אסירים שנרצחו. אולם, בשלב זה של סוף הלחימה, כאשר לרוב התקשורת כבר לא מסקרת, ישנן שמועות על הוצאות להורג שמבצעים הכוחות העירקים.

לאחר ימים של לחימה, קול הירי נפסק בעיר העתיקה. הבתים הפכו כעת לקברים של לוחמי דאעש ושל כל אחד אחר שנלכד שם. עדיין היה צורך לבדוק בבתים, והחיילים העירקים החלו לסרוק את הבניינים ההרוסים במעוז האחרון של דאעש. צלף והמשקיף שלו המשיכו לחפש מטרות באזור, אך לא מצאו. קצין אחד אמר שאותו צלף הרג 85 לוחמי דאעש בשבועיים האחרונים, רבים מהם בשעה שניסו להימלט מהעיר ולחצות את החידקל. עדיין ניתן היה לראות את השרידים של כמה מהם, אך הצחנה היא שמעידה הכי טוב על מה שקרה שם – מעיד פריקט.

בין הניצולים שהספיקו להימלט לפני תחילת השלב האחרון במערכה נמצאים שימא בן ה-30, ילדיה ואמה. הם שוהים במחנה עקורים דרומית למוסול. הוא נישאה ללוחם דאעש, שהצטרף לארגון זמן קצר לאחר כיבוש מוסול ביוני 2014. לדבריה, ההצטרפות נבעה מכך שהם היו זקוקים לכסף לבניית ביתם. בשעה שהכוחות העירקים החלו להתקרב למוסול, שימא ומשפחות אחרות של לוחמים הועברו למערב העיר. היא סיפרה שבעלה נהרג במהלך התקפה אווירית במרץ האחרון. כעת, כאלמנה שנושאת את הכתם של אשת לוחם דאעש לשעבר, היא התייאשה למצוא דרך לטפל בילדיה ואמה.

"מחנה שיקום"

במקביל, נמשך המבצע לסקירת מוסול ממטענים ומלוחמים שמסתתרים. העבודה איטית, והחיילים בודקים כל מרתף ובית. ככל שהזמן עובר, הסיכוי למצוא לוחמי דאעש חיים הולך ומצטמצם. בפאתי העיר, עצורים אלפי אנשים שמואשמים בסיוע לדאעש ומחכים לגורלם.

בזמן שהלחימה הייתה בעיצומה, 20 נשים וילדים היו בחנות ברובע מאידאן, כמה מטרים מהחזית. הם היו מלוכלכים ורובם פצועים. הם נמלטו בזמן שצלפים של דאעש יורים עליהם. לדברי הכוחות העירקים, שלושה מהם נהרגו. רובם סובלים מטראומה. הם יושבים בשקט, ראה פריקט, אוכלים ושותים מה שהחיילים מביאים להם. חלק מהילדים איבדו את הוריהם, ולכן הצטרפו למשפחות אחרות.

אישה אחת סיפרה, שהייתה נשואה לארבעה לוחמי דאעש, והמפקד המקומי תישאל אותה אודות אחד מהם. היו ברשותה סכין, טאבלט וקרוב ל-2,000 דולר. הקבוצה נלקחה לתשאול, וכשנשאלו לאן הילדים והנשים נלקחים, החיילים אמרו: "למחנה". עבור קבוצה שכזו, יכול להיות שמדובר ב"מחנה שיקום" למשפחות של לוחמי דאעש, כפי שאומר ארגון "משמר זכויות האדם". לדבריו, מעצר של משפחות שלמות הוא ענישה קולקטיבית שמהווה פגיעה בזכויות אדם.

מחיר הקרב על מוסול ניכר כמעט בכל היבט, מסכם פריקט: בזכויות אדם, בחיים, ברכוש ובמורשת העירקית. כאשר מסיימים את הסריקות האחרונות בעיר העתיקה, המשימה הבלתי נתפסת של בניית העיר מחדש והבנה כל מה שאירע בה, משתרעת קדימה אל הלא-נודע.