יפן מתמודדת עם צורה קיצונית של בעיה דמוגרפית המעסיקה מדינות עשירות רבות. ראש ממשלתה, שינזו אבה, אמר לאקונומיסט, כי אוכלוסיית המדינה גם מתמעטת וגם מזדקנת בקצב חסר תקדים. מספר הילדים הממוצע לאישה הוא 1.4 בלבד ומספר הפטירות השנתי עולה ב-400,000 על מספר הלידות. במקביל, תוחלת החיים היא 84 – הגבוהה ביותר בעולם. 28% מהיפנים הם בני 65 ומעלה, לעומת 21% בגרמניה, 15% בארה"ב ו-6% בהודו. למעלה ממחצית מהתינוקות הנולדים כיום ביפן עשויים לחיות עד גיל 100.

מובן שהעלייה בתוחלת החיים היא חדשות טובות, אומר אקונומיסט, אבל היא יוצרת בעיות חדשות. בתור התחלה, יפן סובלת ממחסור חמור בכוח אדם: יש כיום 1.6 משרות פניות לכל פונה. הפער בין מספר הפורשים מעבודה לבין מספר הנכנסים הולך וגדל במהירות. אנשים חיים יותר ויותר שנים על חשבון הפנסיה וביטוחי בריאות, במקום לשלם להם. החוב הציבורי הוא 250% מהתוצר והממשלה צופה שבשנת 2040 יגיעו עלויות הביטוח הלאומי ל-1.7 טריליון דולר – 60% יותר מאשר כיום.

ממשלתו של אבה מנסה להתמודד עם הבעיה בכמה דרכים. היא מעודדת יותר נשים ויותר זקנים לעבוד, ומציעה לאפשר לאלפי עובדי צווארון כחול להיכנס למדינה כדי לעבוד בחקלאות, בבנייה ובסיעוד. היא גם בוחנת את האפשרות להעלות את גיל הפרישה ואת הגיל בו ניתן למשוך כספי פנסיה. הממשלה מנסה להוריד את ההוצאות לבריאות על-ידי עידוד האוכלוסייה לחיות בצורה בריאה, ועשויה להעלות את שיעורי ההפרשה לעת פרישה. היא גם מקדמת את השימוש ברובוטים וטכנולוגיות אחרות במטרה להגביר את התפוקה.

אקונומיסט אומר, כי כל הצעדים הללו הגיוניים וכבר ניתן לחוש בהשפעותיהם. מספר הנשים העובדות גדול כיום ב-2 מיליון לעומת 2013, אם כי לעיתים מדובר במשרות חלקיות ובשכר נמוך. מספר חברות העלו את גיל הפרישה, ורבות מעסיקות מחדש עובדים שפרשו. 23% מבני 65 ומעלה היפנים עובדים – השיעור הגבוה ביותר במדינות G7. הממשלה העלתה לאחרונה את דמי הבריאות הנגבים מאזרחים עשירים שמעל גיל 70.

עם זאת, הצעדים הללו עדיין רחוקים מלהיות מספקים. מספר המהגרים צפוי להגיע בחמש השנים הקרובות ל-345,000 – הרחק מן המספר הדרוש כדי למלא את המשרות הפנויות. הזקנים בעלי היכולת עדיין משלמים רק חלק מהוצאותיהם הרפואיות. אין סיבה שיפן לא תוכל להתמודד עם בעיות הגיל; היא קיבלה הרבה מאוד איתותי אזהרה. אבל אבה צריך להיות תקיף יותר אם ברצונו להעלות את המדינה על מסלול הגיוני, קובע אקונומיסט.