|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
הוצאתה להורג של סוליקה. ציור: אלפרד דאודנק
|
|
|
אסתר המלכה בנוסח מרוקו
|
|
בראיון מיוחד ל-News1, בפרוס חג הפורים, חושף ההיסטוריון והחוקר גד נחשון את דמותה המיתולוגית של סוליקה חטואל, הנחשבת על-פי מסורת יהודי המאגרב למלכת אסתר האמיתית
|
|
יהדות צפון-אפריקה, שרובה הגדול עלה לישראל, סובלת מהיעדר משווע של היסטוריוגרפיה מוסמכת על אודות גורלה, אורח-חייה והסבל הנורא שפקד אותה בעבר בקרב עם מוסלמי ותחת שלטון קולוניאלי-צרפתי.
בפרוס חג הפורים חושף מן האוב החוקר וההיסטוריון גד נחשון את דמותה האגדית של סוליקה חטואל, הנחשבת במיתוס היהודי-המקומי למלכת אסתר המרוקאית. בראיון מיוחד ל-News1, יודע נחשון לספר כי על-פי האמונה של יהודי מרוקו, מצוי קברה של חטואל בבית הקברות היהודי של העיר פס, שבה נוסדה קהילה יהודית עוד במאה ה-11, וכשבין היתר חי בה הרמב"ם כחמש שנים תמימות.
אף שהרובע היהודי היה קיים בעיר מאז שנת 1438, יש להניח שכיום אין בה עוד יהודים. עם זאת התגלו בפס קברות של אישים יהודיים רבים, ביניהם של רבנים ידועים. לדברי נחשון, קבורה שם, על-פי המיתוס, גם סוליקה חטואל, שעל-פי המקורות הייתה בתו היפהפייה והשנונה של עשיר יהודי שחי במאה ה-19 בעיר טנג'יר.
נחשון יודע לספר כי באותה עת שלט במרוקו המלך-שולטן, קינג עבד אור רחמן השני, שהגן על היהודים בממלכתו וסייע להם לפרוח מבחינה כלכלית. יום אחד החליט חטואל-האב לערוך מסיבה חגיגית ולהזמין את המלך, כדי להשתתף בה כאורחו האישי.
גיבורה אגדתית
רצה הגורל ובאירוע, שהתרחש בשנת 1833, פגש המלך את סוליקה, שהייתה אז עלמה בת 13 בלבד, והתאהב בה במקום. כבר באותו מעמד הוא בישר למשפחתה שהוא חושק בה כאשת-חיקו, כדי שתהיה הנבחרת והראשונה במעלה מבין שאר הנשים שבארמונו.
בחירתו של המלך דאז נחשבה, אומנם, לכבוד גדול למשפחת חטואל בכלל ולסוליקה בפרט, אלא שצצה צרה, דומה לזו של אסתר המלכה, המוזכרת במגילה הנושאת את שמה. מסתבר שהתנאי לנישואין היה התאסלמותה של סוליקה - צעד שלו התנגדה היא עצמה נמרצות. בו במקום תבעה סוליקה מן המלך לאפשר לה לחזור לביתה ולחיק-משפחתה, ובלבד שלא תבגוד בעמה.
מהר מאוד נוכח המלך שלפניו ניצבת אישה מרדנית, המסרבת להתאסלם על-מנת לזכות במעמד של מלכה. בלא לחשוב פעמיים הוא העמיד את סוליקה למשפט מוסלמי. השופטים התייחסו בחומרה רבה לסירובה של סוליקה להתאסלם. הם קבעו, חד-משמעית, שהיא המרתה בכך את פי המלך וגם אותתה במעשה שעשתה לנשים נשואות את בוגדנות האישה בבעלה.
בפסק-דינם קבעו השופטים כי סוליקה פגעה לא רק בחוק המלכותי ובחוקי האיסלאם, אלא גם באללה ובנביאו-מוחמד. קביעות אלה הובילו לגזר-דין מוות לסוליקה והיא הוצאה להורג, לא לפני שהיא סירבה, כהזדמנות של הרגע האחרון, לשנות את דעתה ואמונתה. במותה הפכה סוליקה לגיבורה ולאגדה בקרב יהודי מרוקו.
|
| תאריך:
|
24/02/2013
|
|
|
עודכן:
|
24/02/2013
|
|
ראובן לייב
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
קורא דרומי
|
25/02/13 00:44
|
|
|
|
2
|
|
קורןנאוה טבריה
|
26/02/13 12:03
|
|
|
|
3
|
|
אבנר א.
|
26/02/13 12:26
|
|
לאחי ורעי האהובים והחביבים ה' עליהם יחיו ושמחת אמת תהיה מנת חלקנו וישועה מרובה וברכה יושפע עלינו מכל העולמות.
|
|
|
|
|
תחפושות עליך ישראל. בתרבויות קדומות וגם מאוחרות יותר, התחפושת נתפסת כמטמורפוזה (שינוי צורה), שוות ערך לשלב הגולם. המתחפש נבלע בזהות שאולה, כמו יונה ופינוקיו בבטנו של הדג. בתוך התחפושת מתה לזמן מה זהותו הקודמת, ומשהו מהזהות השאולה שהוא עוטה נספג באישיותו. לאחר שתוסרנה המסיכות ותושל התחפושת, יגיח אדם אחר מהעבר השני, אחר מזה שנכנס אל התחפושת. מעין רחם של זהות בדויה שמתוכו ייוולד המתחפש כאדם חדש, כמו התולעת המתה בפקעת הגולם וקמה לתחייה כפרפר.
|
|
|
|
|
י"ד באדר נחוג בכול שנה חג פורים, אחד החגים העליזים והשמחים בחגי ישראל. את חג פורים ביססו אבותינו על סיפורי מגילת אסתר. כאשר בסיסו של החג הוא הצלת העם היהודי ברחבי האימפריה הפרסית מהרג המוני וקיומו עד למהפך שבו מחשש להרג המוני ביהודי פרס היהודים משמידים והורגים את אויביהם. מהפך זה בעצם מניח את הבסיס לחג הפורים שנחוג מאז אבל מקבל גוונים שונים במשך השנים בניהם התחפושות שאנו נוהגים להתחפש בהם בחג הזה. לא רק תחפושות מאפיינות את החג הזה, אלה שתית יין עד לא יידע. אכילת ממתקים, אוכל מתוק, הרעשת כל הסביבה ברעשנים וקריאת מגילת אסתר תוך כדי רעש אדיר, הרעשת כל האזור ברעשנים שונים ומשונים כאשר מזכירים את של המן הרשע הרעשת הרעשנים מגיע לשיאים של רעש מחריש אוזניים. את מגילת אסתר מחויבות גם נשים לקרא בגלל מעורבותה של אסתר המלכה בהסרת רוע הגזירה של שמד לעם היהודי ברחבי האימפריה הפרסית.
|
|
|
|
|
השנה חל פורים ביום א'; אצלנו זה הפך לחג פולקלוריסטי, כיפי כזה, מסכות, רעשנים, שירים וריקודים. אבל האמת היא שזהו חג רציני ביותר, הוא אמור להזכיר לנו שבכל דור ודור הקב"ה עושה עימנו נסים ונפלאות ומציל אותנו מיד חורשי רעתנו הזוממים לכלותנו. וגם כאשר הנסים האלה מסתתרים בתוך לבושי הטבע, שמה שרואים בגלוי זה רק מהלכים פוליטיים שנעשו מאחורי הקלעים, הרי התזמון של המהלכים וגם התוצאות מכוונים מלמעלה והם מהותו של הנס. וכאשר משווים את נס פורים, כולל מה שקדם לו כמובן, קל לראות שלמרות כל השינויים החיצוניים, שיש לנו מדינה עצמאית לכאורה וכולי, הרי שמבחינה מהותית לא השתנה הרבה; עדיין יש מי שזוממים לכלותנו ובהנמקות דומות מאוד לאלה של עמלק ושל המן, צאצאו המפורסם. כמובן, לא תמיד האויב הוא גלוי, אבל כמעט תמיד הוא קיים וחורש רע.
|
|
|
|
|
אלפי שנים אנחנו קוראים במגילת אסתר. ליבנו גס בצירוף "אלפי שנים", ובכל זאת כדאי לקלף את מעטה הציניות ולחשוב על הזמן הארוך שבו אומה מתייצבת שנה אחר שנה כדי לקרוא סיפור. אותו סיפור. אותם מהלכים ידועים. כל חברה או קולקטיב שבחרו לספר אותו סיפור שנה אחר שנה במשך זמן כה רב, מעידים כי מדובר בסיפור מכונן שיש צורך לשוב ולספרו. ועוד איזה סיפור: אינטריגות בחצר המלכות של האימפריה הגדולה בעולם, שבהן היהודים משמשים כלי משחק איום עד לפתרון הגואל. מה חדש? שלא כשאר הקאנון היהודי, האלוהים אינו נוכח בסיפור הזה. על כל פנים, לא ברובד הגלוי של העלילה.
|
|
|
|
|
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
