העולם אינו מצליח להתמודד עם אתגר ההגירה, והמהגרים פונים למדינות המפותחות - במקום למדינות המתפתחות הצומחות והזקוקות לכוח עבודה. זו המסקנה העיקרית של ארגון
OECD בדוח מקיף שפרסם (12.12.16) על ההגירה בעולם.
בצורה מאוד לא מפתיעה, הרוב המכריע של המהגרים - ליתר דיוק: 80% מהם - מגיעים מהמדינות המתפתחות. למי שחשב שמדובר בתופעה חדשה, OECD מציין שזה היה שיעורם גם לפני 20 שנה. מה שכן השתנה הוא יעדי ההגירה: 51% מהם פונים כיום למדינות העשירות, לעומת 36% לפני שני עשורים. התוצאה היא שהמדינות המתפתחות מאבדות כוח אדם - וכך נכנסות לסחרור של מצוקה-הגירה-מצוקה-הגירה.
המניע העיקרי להגירה הוא כלכלי, עולה מהדוח: הפער בין המדינות המפותחות למתפתחות כמעט הוכפל מאז 1995 והוא עומד על 35,000 דולר לשנה לנפש לעומת 20,000 דולר. התוצאה המובנת מאליה: הארצות המפותחות הפכו להיות אטרקטיביות עוד יותר למהגרים. תנאי החיים בארצותיהם השתפרו בתחומים רבים, אך הפער הגדל מול המדינות המפותחות עושה את שלו. לכך יש להוסיף את העובדה שבחלק מן המקרים כבר יש למהגרים קרובי משפחה במדינות המפותחות, מה שכמובן מושך אותם ומקל עליהם.
בשנת 2015 התגוררו 3.3% מתושבי העולם מחוץ למדינותיהם, לעומת 2.7% בשנת 1995 - זינוק של 20%. בסך-הכל מדובר כיום ב-245 מיליון איש, עלייה של 85 מיליון בשני עשורים. מדובר במגמה מתמשכת שלא תיעלם, מדגיש מזכ"ל OECD, אנחל גורייה, האומר שהדבר מחייב שיתוף פעולה בינלאומי לרווחתם של המהגרים והקולטים כאחד. שיתוף הפעולה נחוץ במיוחד לצורך טיפול במשברי פליטים, אם כי OECD מציין שאפילו עם גל הפליטים האחרון מסוריה ועירק - עדיין מדובר בעשירית בלבד מכלל המהגרים.
לדעת הארגון, המדינות הקולטות צריכות להציב יעדים לטיפול במהגרים, והוא מפנה בהקשר זה את תשומת לב להצעת האו"ם לכללים בינלאומיים שיבטיחו את שלומם של המהגרים. עוד אומר הארגון, כי הכללים המוצעים לטיפול בפליטים יהוו צעד חשוב לגיבוש נהלים משותפים לטיפול במשברים בתחום זה.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
