כמדי שנה, ייערך בסוף ינואר במרכז מורשת יהדות בבל באור יהודה, טקס אזכרה להרוגי המלכות בעירק. 80 יהודים מסרו את נפשם מיום הקמת מדינת ישראל. הם הוצאו להורג בתליה, בעינויים, או מתו תוך כדי בריחתם.
נותרו מעטים הזוכרים את הטרגדיות הנוראות שחוו היהודים בעירק במלחמת ששת הימים ולאחריה. אסונם, כיתר יהודי ערב, כמעט נשכח, לא נידון בתקשורת, לא צוין באופן ממלכתי, ולא נדון במסגרת מוסדות האו"ם. ממשלת עירק, שהצטרפה לברית בראשות שליט מצרים, עבד אל נאצר שלהבה את ההמונים בתעמולה: "נשרינו הגיבורים בתל רביב..", הושמעו ביטוי שנאה כלפי היהודים, וההמונים צעקו: "אנו שבים לפלשתין... אנו ניקח את בנותיהם".
אך עם היוודע הכישלון במלחמה השתררה מבוכה, עלו תחושות תסכול וזעם כלפי היהודים. השלטונות פתחו במאסרים, החרמת רכוש, פיטורים, נישול מעמדות כלכליות וניתוק כל קווי הטלפונים בבתי היהודים. היהודים הוצגו כנוכלים העומדים להשתלט על כלכלת הארצות בהן יושבים.
עם עליית הבע'ת לשלטון בראשות חסן אל בכר ו
סדאם חוסיין חלה הידרדרות נוספת במצב יהודי עירק. השלטונות עשו מהם שעיר לעזאזל. בינואר 1969 נתלו תשעה יהודים בכיכר החרות בבגדד, בנוכחות ראשי המשטר. יהודים נוספים נרצחו, נחטפו ונעלמו. זו הייתה התקופה הקשה ביותר שחוו היהודים בימי עירק המודרנית. רובם נסו על נפשם דרך כורדיסטן ובאו לישראל. כך היה גורל מרבית היהודים שחיו במדינות ערב.
כיום מוצאה של כמחצית אוכלוסיית ישראל הוא במדינות ערב, בהן חיו במשך אלפי שנים, אך מעטים בעולם יודעים על כך. התעמולה הערבית העלימה מהשיח הבינלאומי את מסכת חילופי האוכלוסין שהתרחשה בין ישראל לבין מדינות ערב, בעקבות מלחמת 1948. היא חזרה וטענה ל"זכות השיבה" לערביי פלשתין שרובם נלחמו בישראל, וחלקם נס על נפשו. במקביל היא הצליחה לנטוע את התפיסה שיהודי ישראל, "באו מפולין וגרמניה...". ואילו "הנכבה הפלשתינית", שהתרחשה באשמת הערבים עצמם, היא האסון היחיד שהתרחש עם קום המדינה.
העיוות ההיסטורי של המציאות הדמוגראפית והמדינית נוצר באשמתנו. ישראל לא העלתה את סוגיית יהודי ערב על סדר היום, כחלק מרכזי מההיסטוריה של עם ישראל בארצו. עתה יש לפעול לתיקון העיוות: ארגון טקס אזכרה ממלכתי למאות הקורבנות היהודיים שנפלו במדינות ערב. לימוד, ביתר שאת, המורשת של יהודי ערב בבתי ספר והעלאת סוגיית יהודי ערב מעל לבימות העולם.
בעקבות לחצי ארגונים יהודיים בחו"ל ובארץ וקבלת החלטה בקונגרס האמריקני, נחקקו בכנסת, ב-2010 וב-2014, חוקים בנושא הרכוש היהודי והיציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ואירן. אין כל ספק שאלה הם צעדים חשובים, אך יש להמשיך לקדם את החוקים לציון המורשת של מיליון היהודים שחיו במזרח התיכון ובצפון אפריקה, שרובם הגיעו לישראל כפליטים, וגם לדאוג לפיצויים על הרכוש הרב שהושאר במדינות ערב.
סוגיית יהדות ערב הוזנחה בישראל, זמן רב מדי. ככל שנקדים לתקן את העוול כך ייטב.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
