חשיפה מוגברת לחנקן דו-חמצני, מזהם אוויר הנפלט בין היתר מתחבורה ומתעשיה, הייתה קשורה לעלייה בסיכוי לאשפוז בשל שבץ מוחי איסכמי או אירוע מוחי חולף בישראל. כך עולה ממחקר ארצי המבוסס על הרישום הלאומי לשבץ מוחי.
המחקר, בהשתתפות חוקרים מסורוקה, ממשרד הבריאות ומבית הספר לרפואה של הר סיני בניו-יורק, פורסם בכתב העת Scientific Reports. החוקרים ניתחו 85,162 אירועים שנרשמו משנת 2014 עד 2018, והשוו אותם לאומדני זיהום האוויר באזורי מגורי המטופלים.
כל מטופל שימש להשוואה לעצמו
החוקרים בחנו את החשיפה לזיהום בסמוך לאשפוז והשוו אותה לחשיפה בימי ביקורת אצל אותו אדם. ימי הביקורת נבחרו באותו יום בשבוע, באותו חודש ובאותה שנה, כדי לצמצם השפעות עונתיות והבדלים קבועים בין אנשים.
רמות החנקן הדו-חמצני הוערכו באמצעות מודלים מרחביים ושויכו לכתובות המגורים. בניתוח נכללו גם הטמפרטורה וריכוז החלקיקים הנשימים העדינים, PM2.5, כדי לבחון את הקשר למזהם מעבר להשפעתם.
האירועים שנבדקו כללו שבץ איסכמי, הנגרם מחסימת אספקת הדם למוח, ואירוע מוחי חולף. המחקר אינו עוסק בכלל סוגי השבץ, ובפרט אין להרחיב את מסקנותיו באופן אוטומטי לשבץ דימומי.
למה מתייחס הנתון של 5.7%
עלייה של 8 חלקים למיליארד בריכוז החנקן הדו-חמצני לוותה ביחס סיכויים מצטבר של 1.057 לאשפוז בשל אחד משני סוגי האירועים. כלומר, יחס סיכויים גבוה בכ-5.7%, בחלון שכלל את יום האשפוז וחמשת הימים שקדמו לו.
הממצא היה מובהק מבחינה סטטיסטית. עם זאת, אין פירושו ש-5.7% מהנחשפים לזיהום יעברו שבץ, או ששיעור זה מהאירועים בישראל נגרם מהמזהם. המחקר אינו מספק חישוב של מספר האירועים שניתן לייחס לזיהום האוויר.
|
|
|
|
|
|
הקשר החיובי בלט במיוחד בחשיפה שלושה עד חמישה ימים לפני האשפוז. חשוב לדייק: נקודת הייחוס בניתוח הייתה יום הקבלה לבית החולים, ולא בהכרח המועד המדויק שבו החלו התסמינים. לכן אין לראות בממצא לוח זמנים המנבא מתי יתרחש אירוע אצל אדם מסוים.
קשר מצטבר חזק יותר בערים הגדולות
בערים שבהן יותר מ-100 אלף תושבים נמצא יחס סיכויים מצטבר של 1.064, לעומת 1.045 בערים קטנות, בעיירות וביישובים כפריים. אלה הבדלים בקשר שבין החשיפה לבין האירועים, ולא השוואה ישירה של הסיכון הכולל לשבץ בין כלל תושבי הערים והכפרים.
גם התזמון השתנה בין קבוצות האוכלוסייה. בניתוח החשיפה בימים הנפרדים נמצא קשר מאוחר בולט יותר בקרב נשים ובקרב מבוגרים מתחת לגיל 55. לעומת זאת, ההבדלים המצטברים בין נשים לגברים היו קטנים, ולכן אין להסיק שנשים נמצאות בסיכון גבוה יותר באופן גורף.
ייחודו של המחקר הוא בשילוב נתוני אשפוז ארציים בישראל עם אומדני חשיפה יומיים לחנקן דו-חמצני. הממצאים מוסיפים מידע מקומי לדיון על הפחתת פליטות, איכות האוויר ברחובות עמוסי תנועה ובריאות הציבור.
עם זאת, העבודה אינה מודדת את תרומתו של כל מקור פליטה ואינה בוחנת פתרון תחבורתי מסוים. אין להסיק ממנה בכמה יפחתו אירועי השבץ בעקבות שינוי בצי הרכב, בהסדרי התנועה או בתחבורה הציבורית. לשם כך נדרשת הערכה נפרדת.
כתובת המגורים אינה מד חשיפה אישי
המחקר תצפיתי ואינו מוכיח שהחנקן הדו-חמצני עצמו גרם לאירועים. גם לאחר התאמה לטמפרטורה ולחלקיקים עדינים, ייתכן שנותרה השפעה של מזהמים אחרים וגורמים סביבתיים נלווים.
אומדן החשיפה התבסס על מקום המגורים, בלי למדוד את האוויר שכל אדם נשם בפועל בעבודה, בדרך או במקומות אחרים. נוסף על כך, הנתונים מתייחסים לשנים שהסתיימו ב-2018 ואינם מתארים בהכרח את רמות הזיהום כיום.
החוקרים מציינים גם שנתוני חומרת השבץ לא היו זמינים, וייתכן שהמדגם מייצג ביתר אירועים קשים. מגבלות אלה מחייבות זהירות בהערכת גודל הקשר ובהכללתו לכלל האירועים המוחיים.
|
|
שם המאמר: The association between short-term nitrogen dioxide (NO2) exposure and ischemic stroke or transient ischemic attacks (TIA): a national study in Israel. החוקר הראשון: פלסידוס ס' פרננדו. החוקרת הבכירה: מעיין יצחק-שדה. בין המשתתפים: הלנה קרסנוב, איתי קלוג, מייק ז' הֶה, גל איפרגן, ענבר צוקר, ויקטור נובק וכרמית ליברודר. מועד הפרסום: 15 באוקטובר 2026. כתב העת: Scientific Reports. מזהה DOI: 10.1038/s41598-026-75950-x.
עיתונאי וראש מערכת החדשות. חשבון ב-X

; פייסבוק
| תאריך: |
02/11/2026
|
|
|
עודכן: |
02/11/2026
|
|
|