ארה"ב בוחרת: הקרב על הקונגרס שיכריע את עתיד ממשל טראמפ

ארצות הברית נערכת לפתיחת יום הבחירות לאמצע הקדנציה, שבסיומו עשויה להשתנות מפת הכוחות הפוליטית בוושינגטון. מיליוני אמריקנים יצביעו (יום ג', 3.11.26) בבחירות לבית הנבחרים, לסנאט ולמשרות המושלים בעשרות מדינות. במוקד הבחירות עומדת השאלה אם המפלגה הרפובליקנית תצליח לשמור על שליטתה בשני בתי הקונגרס, או שהמפלגה הדמוקרטית תשיג רוב באחד מהם לפחות ותגביל את יכולתו של הנשיא דונלד טראמפ לקדם את מדיניותו בשנתיים שנותרו לכהונתו.

הבחירות מתקיימות כשנתיים לאחר ניצחונו של טראמפ בבחירות לנשיאות ב-2024, על-רקע ירידה בתמיכה הציבורית בנשיא, התייקרות יוקר המחיה והביקורת על המלחמה באירן. יותר מ-57 מיליון אמריקנים כבר הצביעו בהצבעה המוקדמת, ומערכת הבחירות מתאפיינת במאבק על מספר מצומצם יחסית של מחוזות ומדינות, שעשויים להכריע את השליטה בקונגרס.

הקרב על הקונגרס: ארבעה מושבים עשויים לשנות את התמונה

בבחירות הנוכחיות עומדים להכרעה כל 435 המושבים בבית הנבחרים, שתקופת הכהונה בו נמשכת שנתיים. בנוסף, ייבחרו 35 מתוך 100 חברי הסנאט, מהם 33 בבחירות התקופתיות ושניים בבחירות מיוחדות. במקביל, ייערכו בחירות למושלי 36 מדינות.

הרפובליקנים מחזיקים כיום ברוב מצומצם בשני בתי הקונגרס. בבית הנבחרים מכהנים 218 רפובליקנים, 214 דמוקרטים וחבר עצמאי אחד המזוהה עם הרפובליקנים, לצד שני מושבים פנויים. בסנאט נהנים הרפובליקנים מרוב של 53 מול 47 חברי סנאט דמוקרטים ועצמאים החוברים אליהם.

לפי תמונת המצב ערב הבחירות, הדמוקרטים זקוקים לתוספת נטו של ארבעה מושבים בכל אחד משני הבתים כדי להשיג שליטה בהם. בבית הנבחרים עשויה החלפת מספר קטן של מחוזות להספיק לשינוי הרוב, בעוד שבסנאט המשימה מורכבת יותר בשל מבנה המושבים העומדים לבחירה.

הסנאט ממלא תפקיד מרכזי באישור מינויים בכירים, ובכלל זה שופטים פדרליים, בעוד שבית הנבחרים מחזיק בסמכויות מרכזיות בענייני תקציב ובפתיחת הליכי הדחה. אם הדמוקרטים ישיגו רוב באחד הבתים, הם יוכלו להקשות על קידום יוזמות חקיקה של ממשל טראמפ, לקיים חקירות פרלמנטריות ולהפעיל פיקוח נרחב יותר על פעילות הממשל.

עם זאת, גם במקרה שבו הדמוקרטים ישיגו רוב בשני הבתים, טראמפ ימשיך להחזיק בסמכויות הנשיא, ובהן זכות הווטו על חקיקה וסמכויות ביצועיות נרחבות. לפיכך, שינוי בשליטה בקונגרס לא יוביל בהכרח לשינוי מיידי במדיניות הממשל, אך עשוי ליצור עימותים פוליטיים ותקציביים ממושכים.

הסקרים: יתרון לדמוקרטים, וטראמפ בשפל תמיכה

סקר רויטרס ואיפסוס שפורסם אתמול (שני) מצביע על יתרון של שמונה נקודות אחוז למפלגה הדמוקרטית בהעדפה הארצית לקונגרס. לפי הסקר, 46% מהמשיבים הביעו תמיכה במועמדים הדמוקרטים, לעומת 38% שתמכו ברפובליקנים. מדובר בצמצום הפער לעומת 11 נקודות אחוז בסקר שנערך שבוע קודם לכן.

שיעור התמיכה בטראמפ עומד על 32% בלבד, סמוך לשפל של 31% שנמדד במהלך כהונתו. הסקר, שנערך בקרב 1,765 מבוגרים בארה"ב, מצא גם פער במידת ההתלהבות לקראת הבחירות: 49% מהמשיבים הדמוקרטים העידו שהם נלהבים מאוד להצביע, לעומת 33% מהרפובליקנים.

עוד נמצא כי מחצית מהמצביעים העצמאים הרשומים אמרו שהצבעתם לקונגרס היא הצבעה נגד טראמפ, לעומת 13% שראו בה הצבעה בעדו. הנתון ממחיש את מקומו המרכזי של הנשיא במערכת הבחירות, אף ששמו אינו מופיע על פתקי ההצבעה.

הבחירות מתנהלות גם על-רקע חששות כלכליים משמעותיים בציבור האמריקני. לפי סקר של מכון Pew Research שנערך בסוף ספטמבר ובתחילת אוקטובר, 84% מהמצביעים הרשומים הגדירו את מצב הכלכלה כנושא חשוב מאוד בהחלטתם, 73% ציינו את עתיד הדמוקרטיה, 68% את מערכת הבריאות ו-59% את מדיניות ההגירה.

סקר של מכון גאלופ מאוקטובר מצא כי 47% מהמצביעים הרשומים מייחסים חשיבות עליונה למצב באירן, נתון המציב את הסוגיה בין הנושאים המרכזיים בבחירות. המלחמה, לצד מחירי הדלק והוצאות משקי הבית, הפכה לחלק מרכזי מהוויכוח הכלכלי והמדיני בין שתי המפלגות.

במפלגה הדמוקרטית מיקדו את מסרי הבחירות בהתייקרות המחירים, במדיניות המכסים של טראמפ ובהשלכות המלחמה באירן. הרפובליקנים, מנגד, הדגישו את מדיניות ההגירה, את סוגיות הפשיעה ואת התנגדותם למדיניות שמקדמים הדמוקרטים.

בין המרוצים המרכזיים לסנאט נמצאים אלה שבצפון קרוליינה, ג'ורג'יה, אוהיו ואלסקה. גם במישיגן מתנהל מאבק בולט, בין המועמד הדמוקרטי עבדול א-סייד לבין הרפובליקני מייק רוג'רס. המרוץ במישיגן עורר מחלוקות סביב עמדותיו של א-סייד ביחס לישראל.

גם הבחירות למושלי המדינות עשויות להשפיע על המערכת הפוליטית לקראת הבחירות לנשיאות ב-2028. הרפובליקנים מחזיקים כיום ב-26 משרות מושל, והדמוקרטים מבקשים להשיג רוב בקרב מושלי המדינות לראשונה מאז 2006. בין המדינות שבהן מתקיימים מרוצים משמעותיים נמצאות אריזונה, ג'ורג'יה, מישיגן, נבדה, פנסילבניה וויסקונסין.

ההיסטוריה הפוליטית האמריקנית מלמדת כי מפלגתו של נשיא מכהן נוטה לאבד מושבים בבחירות אמצע הקדנציה. לפי ניתוח רויטרס, ב-80 השנים האחרונות הצליחה מפלגתו של הנשיא להגדיל את כוחה בבית הנבחרים רק בשתי מערכות בחירות אמצע קדנציה. עם זאת, תוצאות העבר אינן קובעות את תוצאות הבחירות הנוכחיות.

התוצאות שיתקבלו לאחר ההצבעה יקבעו את יחסי הכוחות בין הבית הלבן לקונגרס עד תום כהונתו השנייה של טראמפ, בינואר 2029. מעבר לשאלת השליטה בשני בתי הקונגרס, הן ישפיעו על יכולתו של הממשל להעביר תקציבים, לקדם חקיקה, לאשר מינויים ולהתמודד עם המחלוקות הכלכליות והמדיניות הצפויות בשנתיים הקרובות.