פערים דרמטיים ותהום תפיסתית עמוקה בין צוותי ההוראה לבין התלמידים והוריהם – אלו הממצאים המרכזיים שעולים ממחקר חדש שביצע מכון הסקרים קנטאר (Kantar). הנתונים הוצגו השבוע בבנייני האומה בכנס החינוך הבינלאומי הראשון, "Edunation 2026", שנערך ביוזמת עיריית ירושלים בהשתתפות אלפי אנשי חינוך, שרים, חוקרים ומובילי דעה מהארץ ומעולם.
ממצאי המחקר מצביעים על שביעות רצון גבוהה משמעותית בקרב צוותי ההוראה לעומת הלומדים: בעוד שרק 43% מצוותי ההוראה אינם מרוצים מהמערכת, כ-66% מהתלמידים ו-57% מההורים מביעים חוסר שביעות רצון. בנוסף, בעוד כ-43% מהמורים בטוחים כי הם מכינים את התלמידים לעולם העבודה ולמציאות העתידית, 87% מבני הנוער ו-76% מההורים סבורים שמערכת החינוך אינה מכינה את התלמידים לעתיד כלל או מכינה אותם במידה מועטה בלבד.
בינה מלאכותית, רשתות חברתיות והכשרה לחיים
אחד המוקדים המרכזיים במחקר נוגע לשילוב הבינה המלאכותית (AI) והעידן הדיגיטלי. כ-80% מהתלמידים ו-70% מההורים מעריכים כי ה-AI תחליף חלק משמעותי ממשימות ההוראה בעתיד, לעומת 56% בלבד מצוותי ההוראה ששותפים להערכה זו. כמו-כן, כ-40% מהמורים סבורים שמערכת החינוך בישראל כבר התאימה את עצמה לעידן הבינה המלאכותית, בעוד שלמעלה מ-75% מההורים והתלמידים סבורים אחרת. על בימת הכנס התייחס לנושא יוצר התוכן הבינלאומי נאס דיילי, שאמר: "AI הוא הפתרון לרוב הבעיות במערכת החינוך והדרך למשוך את תשומת הלב של התלמידים ולסייע לכל תלמיד ללמוד בצורה שמתאימה לו". כשנשאל על הסכסוך הישראלי-פלשתיני ואירועי 7 באוקטובר הוסיף: "אין לנו תוכנית מגירה. כולנו ביחד בזה".
לצד הטכנולוגיה, המחקר מראה כי בני הנוער וההורים מבקשים מבית הספר מיומנויות מעשיות וחוסן נפשי:
כישורים פיננסיים: 86% מההורים ו-75% מבני הנוער מעוניינים בשילוב לימודי כלכלה, התנהלות פיננסית, הבנת תלוש שכר וניהול תקציב.
לימודי ביטחון וסייבר: 43% מבני הנוער מעוניינים בלימודי ביטחון, סייבר ומודיעין, לעומת 19% בלבד מצוותי ההוראה ו-23% מההורים.
רשתות חברתיות: מעל 80% מבני הנוער וההורים סבורים שצוותי ההוראה אינם מתמודדים במידה מספקת עם השפעות הרשתות החברתיות, שיימינג ופייק ניוז.
|
|
|
|
להעניק לתלמידים מרחב [צילום: דוברות עיריית ירושלים]
|
|
מרחב נפשי בטוח, יחסים בכיתה והפתעת הפריפריה
לצד הפערים, נרשמה הסכמה נרחבת בנוגע לתפקידו הרגשי של בית הספר: למעלה מ-90% מההורים והמורים, ויותר מ-86% מהתלמידים, קבעו כי לאחר משברי הקורונה והמלחמה אחד מתפקידיה המרכזיים של המערכת הוא להעניק לתלמידים מרחב רגשי ונפשי יציב. בכל הנוגע ליחסים בתוך הקהילה החינוכית, 57% מבני הנוער הודו כי יחס התלמידים כלפי המורים אינו מכבד, עמדה שזכתה להסכמה גם בקרב המורים (54%) וההורים (53%). מנגד, לגבי יחס ההורים לצוותי ההוראה, 51% מההורים ו-54% מהמורים ציינו כי היחס מכבד. בנוסף, נרשמו פערים מגדריים בקרב צוותי ההוראה: המורות נתגלו כביקורתיות ופחות מרוצות מהמערכת לעומת עמיתיהן הגברים בכל המדדים.
ממצא מפתיע במחקר עוסק בפער הגאוגרפי: יותר ממחצית מבני הנוער (57.2%) סבורים כי הפערים בחינוך בין המרכז לפריפריה הם שוליים בלבד או אינם קיימים כלל, זאת בניגוד לכ-60% מההורים וכ-50% מהמורים הסבורים כי קיימים פערים משמעותיים.
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "תוצאות המחקר מציבות בפנינו תמונת מצב חשובה ומורכבת, שמחייבת את כלל המערכת להקשיב, ללמוד ולפעול. הפערים בין אוכלוסיות המחקר מהווים הזדמנות לאתגר תפיסות קיימות ולבחון יחד כיצד להתאים את החינוך למציאות המשתנה ולצרכים של דור העתיד".
המחקר נערך על-ידי מכון קנטאר בקרב מדגם של 607 משיבים (201 בני נוער בבני 14–17, 204 הורים ו-202 מורים ומנהלים) מכל רחבי הארץ, עם טעות דגימה של 4.1%+.
|
|
| תאריך: |
11/11/2026
|
|
|
עודכן: |
11/11/2026
|
|
|