הכסף המודפס, לא תאוות הבצע, הזניק את האינפלציה

חוקר הכלכלה ראיין בורן (Ryan Bourne) מעיתון וושינגטון פוסט (The Washington Post) מנתח במאמרו (יום ב', 19.10.26) את השלכות האינפלציה בארה"ב, שהובילה לעליית מחירים של 30% מאז פברואר 2020. הציבור האמריקני נותר זועם על יוקר המחיה, שהביא לתבוסת המפלגה הדמוקרטית בשנת 2024. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הבטיח להוריד מחירים, אך תוכניות המכסים שלו ומשבר הנפט בעקבות העימות עם אירן מותירים את המפלגה הרפובליקנית במבוכה דומה.

בורן מתייחס לספרה החדש של פרופ' איזבלה ובר מאוניברסיטת מסצ'וסטס, "כלכלה אנטי-פשיסטית", הטוענת כי האינפלציה הזינה את "הימין הקיצוני ברחבי העולם" וסייעה לטראמפ. לדבריו, אם אינפלציה גבוהה מצמיחה סמכותנות, הבנת הגורמים לה היא צו דמוקרטי, ונקודה זו בספרה אינה משכנעת. ובר טוענת כי זעזועי היצע - דוגמת סגרי המגפה, פלישת רוסיה לאוקראינה והעימות עם אירן - העניקו לתאגידים "הזדמנות מושלמת" להעלות מחירים מעבר לעלויות לשם הגדלת רווחים.

השורשים המוניטריים של גל ההתייקרויות

המחבר דוחה תיאוריה זו וטוען כי אינפלציה רחבה אינה יכולה להתמיד ללא גידול בהוצאה המצרפית. בין פברואר 2020 למרס 2022 גדל היצע הכסף ב-6.2 טריליון דולר, ממשלת ארה"ב יצרה גירעונות ענק, והבנק הפדרלי הותיר את הריבית קרובה לאפס. עד אמצע שנת 2022 צמח התוצר המקומי הגולמי הנומינלי ב-10% בשנה במקום ב-4%. בורן קובע כי הביקוש העודף שנבע מהזרמת הכספים היה הגורם הבסיסי לעליות המחירים, ולא תאוות בצע תאגידית.

לטענתו, ובר מזכה את התמריצים הממשלתיים מאחריות לאינפלציה ומציעה חלופה של פיקוח מחירים ומאגרי סחורות כדי "לפגוע במחירים הספציפיים שמניעים אינפלציה". בורן מציין כי העלאת הריבית ב-5.25 נקודות האחוז ריסנה בפועל את האינפלציה ללא אבטלה המונית. לדבריו, פוליטיקאים משתי המפלגות מאמצים את גישתה של ובר כי היא מסיטה את האשמה מהמדיניות הפיסקלית והמכסים לעבר המגזר העסקי. הוא מזהיר כי הצלחתה "מעכירה את המים בנוגע לשורשים המוניטריים של האינפלציה" ומזמינה פיקוח מחירים שייצור מחסור ואי-יעילות, ומסכם: "אם האינפלציה מזינה פשיזם, לכלכלנים יש חובה להבין מה מזין את האינפלציה".

• Ryan Bourne חוקר כלכלה במכון קאטו (Cato Institute) ובעל טור בעיתון וושינגטון פוסט.

תמצית מתוך מאמר שפורסם באתר The Washington Post.