דוח מבקר המדינה (56ב): עיקרי הממצאים

מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, הגיש היום את דוח המבקר השנתי, אשר בדק 48 תחומים שונים ממגון רחב של נושאים. המבקר ציין לאחר הגשת הדוח לנשיא המדינה ולכנסת, כי "לשני נושאים לא התייחסנו בדוח הזה – האחד: ביטחון ישראל - בעניין זה יוגש דוח נפרד, כאשר חטיבת הביטחון תסיים עבודתה, בערך בחודש אוגוסט השנה.

דוח שני שיוגש גם הוא בעתיד, זה בדבר הרשויות המקומיות – דוח שנערך אצלינו בנפרד ומתייחס לרשויות רבות בישראל והדוח הזה ודאי יש בו הרבה עניין גם כי הוא נוגע ביומיום של האזרח הישראלי".

לפניכם נושאי הבדיקה עליהם דיווח מבקר המדינה


ההמלצה: לייעל את שירותי הבריאות הנוספים לציבור

מדוח מבקר המדינה עולה, כי משרד הבריאות טרם התקין תקנות בנושא איכות השירותים, וזאת על אף לשונו המפורשת של החוק. כמו-כן, נמצא כי כפל ביטוח גורם לעיוות בהקצאת המקורות במשק הבריאות בתחום ביטוחי הבריאות ובנוסף נחשף כי קופות החולים אינן מעבירות לעמיתים דוחות כספיים של תוכניות השב"ן.

ליקויים באיכות השירות הרפואי למבוטחים

דוח מבקר המדינה מצא, כי הגבלת מחויבות המדינה וקופות החולים לרפואה מונעת פוגעת באיכות הטיפול הרפואי. נמצא כי שוררת אי-בהירות בנוגע לחובת הקופה לתת שירות רפואי בשעות שבהן מרפאותיה סגורות. המבקר עוד חושף, כי הרופאים אינם מודדים בדרך-כלל לחץ דם למבוטחים.

טיפולי הקרינה אינם מספקים את צורכי החולים

מבקר המדינה חושף, כי מצבת כוח האדם ביחידות הרדיותרפיה עדיין קטנה מהנדרש, המכשור התיישן והפעלתו מלווה בתקלות רבות. כמו-כן, בעקבות מצבם הקשה של מכוני הרדיותרפיה נפגעה גם איכות טיפולי הקרינה.

בישראל: 50,000 קשישים חשופים להתעללות

על-פי נתוני קופות החולים, באמצע 2005 היו בישראל יותר מ-710,000 איש בני 65 ומעלה, כשישה אחוזים מהם חולים סיעודיים. האחריות לאשפוז הסיעודי מפוצלת בין כמה גורמים, ולמרות שחלפו 15 שנה מאז התייחסה ועדת נתניהו לנושא, הבעייתיות שבפיצול האחריות למתן השירותים לקשיש, על כל מורכבותה, טרם באה על פתרונה.

קופות החולים עוסקות בפעילות לא חוקית לגיוס מבוטחים

קופות החולים מעדיפות מבוטחים צעירים ובריאים על-פני האחרים, ולכן גם קיימת תחרות לא חוקית בין הכללית, מאוחדת ולאומית שעוסקות במישרין או בעקיפין בפעילות לא חוקית לגיוס מבוטחים. התחרות והניידות בין הקופות עדיין מוגבלות; שיעור המבוטחים שעברו ב-2004 מקופה לקופה הסתכם בכ-1.1% מכלל המבוטחים (כ-74,000 מבוטחים).

ממשלת ישראל החליטה על הקמת רכבת תחתית בתל אביב בשנת 1973

בעיות התחבורה במטרופולין תל אביב מעסיקות את המדינה ואת ראשי הערים במטרופולין עשרות שנים. כבר ב-1973 החליטה ממשלת ישראל על הקמת רכבת תחתית בתל אביב, אך לא הוחל בתכנונה. בעקבות אישור תוכנית המתאר הוגשו תביעות בהיקף של מאות מיליוני ש"ח. נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ" עשויה לשאת בעלות של 70% מסכום הפיצויים, אם התביעות יתקבלו.

קבלת תרופות - אין שוויון בין החולים

אין מטעם הקופות פיקוח ובקרה על הגורמים המאשרים בקופות את מתן התרופות: אין גורם הבודק האם נוצל לרעה מנגנון אישורי התרופות ובכך התאפשר ניפוק תרופות לחולים מסויימים שלא על-פי ההתוויות שבסל הקופה והאם נשמר עיקרון השוויון, כך שתרופה שאושרה לחולה מסוים תאושר לכל החולים שמצבם הרפואי זהה.

יו"ר המועצה להסדר הימורים בספורט אינו כשיר

יו"ר המועצה להסדר הימורים בספורט, מונה אף על-פי שכישוריו לתפקיד "מוטלים בספק" . זאת ועוד, השרים נתניהו ולבנת, אשר היו מעורבים בוועדת המינויים התעלמו מעצות משפטיות שקיבלו.

המדינה חייבת לך כסף? תמתין

רשות המיסים מעכבת 800 מיליון שקלים השייכים לאזרחים . לינדנשטראוס: "מן הראוי שרשות המס תשמור על זכויות הנישומים באותה המידה שהיא עומדת על כך שימלאו את חובותיהם"

דרוש מפקח למכון התשלמות הפרקליטים

"על מכון ההשתלמויות לעו"ד במשרד המשפטים לעמוד בפיקוח משרד החינוך" קובע המבקר ותובע למנות להנהלתו אנשי ציבור ואקדמיה-כפי שקובע תקנון המכון

מרכזי פסג"ה ברמה נמוכה

משרד מבקר המדינה חושף ליקויים בפעילותם של מרכזי פסג"ה אשר מספקים השתלמויות והדרכות לעובדי הוראה. דוח המבקר חושף פערים ביכולות של הרשויות המקומיות במימון את מרכזי ההשתלמויות. מרכזי ההשתלמויות לא ניצלו את מלוא התקציב שהמשרד הקציב לפעילותם ומעסיקים מומחים ויועצים ברמה נמוכה המדרדרים את רמת המרכזים.

אי-סדרים בסיוע הכספי לסטודנטים

ביקורת מבקר המדינה חושפת אי-סדרים ובזבוז משאבים בכל הקשור לדרכי הטיפול בסיוע הכספי לסטודנטים במערכת ההשכלה. הגופים המסייעים לסטודנטים אינם יודעים כמה סטודנטים נזזקים לסיוע, ומהו הסכום הכולל הנדרש לשם כך. בתחום פועלים גופים רבים אשר אינם משתפים פעולה וגורמים לבזבוז כספים ומשאבים. כמו כן, המבקר מצא כי האוניברסיטאות עצמן חרגו במתן הסיוע לסטודנטים.

שחיתות במינהל הספורט

דוח מבקר המדינה מגלה כי ד"ר יהושע דקל, סמנכ"ל משרד החינוך, התרבות והספורט וראש מינהל הספורט במשרד, קיבל במשך שש שנים (1999-2004), ללא תשלום, מחברה פרטית - "חברת מועדון הכדורסל מכבי תל אביב (1995) בע"מ" מינוי שנתי המאפשר כניסה לכל משחקי הקבוצה בליגת העל בכדורסל ולמשחקי היורוליג. כמו כן, מתאר הדוח ליקויים בהתנהלות מינהל הספורט במשרד החינוך.

ליקויים במתן תמריצים לעובדי הוראה

מבקר המדינה חושף אי-סדרים במתן ההטבות לעובדי הוראה המלמדים באזורי עדיפות לאומית, ואף חמור מכך מנע הטבות מעובדי הוראה המלמדים באזור מצוקה שאינם באזור העדיפות הלאומית. המבקר ממליץ למשרד החינוך לבחון את אופן חלוקת התמריצים לעובדי הוראה ואת השפעתם ולהעניק אותם ביישובים שבהם הם נדרשים במיוחד. כמו כן קורא למצוא למצוא פתרון ליישובים שאינם באזורי עדיפות לאומית, הזקוקים להעלאה של רמת עובדי ההוראה במערכת החינוך שלהם.

חגיגת התרומות באוניברסיטאות

דוח מבקר המדינה חושף את חגיגת האוניברסיטאות על כספי התורמים וההפקרות בכל הקשור לפעילות ועדת ההשקעות אשר אמורה לקבוע את אפיקי ההשקעה של תיק הנכסים ואמורה לפקח על ביצוע פעולות ההשקעות. המבקר מגלה כי פעילות ועדת ההשקעות באוניברסיטאות מתנהלת מתחת לכל ביקרות, ללא נהלים מסודרים, ללא הוגדרת תפקידים מסודרת, תדירות כינוסי הוועדה ואופן תיעוד הדיונים.

אין מדיניות ברורה במנהל מקרקעי ישראל

מבקר המדינה מוצא ליקויים בהתנהלות מינהל מקרקעי ישראל: כ- 30% מהקרקעות שהקצה מינהל מקרקעי ישראל לתעשיה, אינן משמשות למטרה שלשמה הוקצו, בין משום שנעשה בהן שימוש למטרות מסחר ובין משום שאין בהן שימוש כלל. כמו כן, מצא המבקר כי מעורבותו של אהוד אולמרט בעסקת נמל יפו, גלשה מהמותר.

ליקויים בוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה

דוח מבקר המדינה מעלה כי בוועדות המחוזיות מיעטו לעסוק בתכנון המחוזי ובבקרה על הוועדות המקומיות, ועסקו בעיקר בטיפול השוטף בתוכניות, שגם בו נמצאו ליקויים רבים

הליכים לקויים בהקמת היישוב צוקים

מבקר המדינה חקר ומצא, כי ההליכים בהם נקט משרד הבינוי והשיכון להקמת היישוב צוקים בתחום המועצה האזורית ערבה תיכונה, היו לקויים. בראש ובראשונה משרד הבינוי והשיכון לא פנה לממשלה לקבל את אישורה להקמת היישוב. ליקויים נוספים: באמצעות מכרז נבחר קבלן אולם לא מומשה ההתקשרות עימו, אלא נעשתה פנייה לקרן הקיימת לישראל בעלות שהייתה גבוהה פי ארבעה

חריגות בהתקשרויות ההפקה של רשות השידור

בבדיקה שערך מבקר המדינה לאופן ההתקשרויות שעשתה רשות השידור עם כמה גופים חיצוניים כדי להפיק תוכניות טלוויזיה בשנים 2002-2005 נמצא, כי הרשות חרגה הן מהוראות החוק והתקנות והן מנהליה. יש לציין שמדובר בהתקשרויות שעלותן מיליוני שקלים.

מדיניות המשטרה בנוגע לסגירת תיקים

הדוח חושף כי מדיניות המשטרה בנוגע לטיפול בעבירות שאינן פשע כשלה. כמו כן, נמתחת ביקורת על הליכי חקירה אלטרנטיביים הפוגעים בזכויותיהם של חשודים. המבקר: "גניזת תלונות נעשית ביד קלה".

אכיפת משמעת בתאגידים

בדוח על אכיפת המשמעת בתאגידים הסטטוטוריים, מציין המבקר כי סגן נציב שירות המדינה, שגה כאשר הפנה תלונות כנגד שני מנהלים בכירים להליכים פנימיים במקום לדין משמעתי, ביקורת חריפה נמתחת גם על מינוי קרובים ברשות שדות התעופה.

הפיקוח על שוק ההון


המבקר מותח ביקורת חריפה על המצב החוקי שאינו מונע את ניגוד העניינים בשוק ההון. כמו כן, מבוקרת העשייה הדלה של גופי הפיקוח המרכזיים על שוק ההון בהם אגף שוק ההון במשרד האוצר והרשות לניירות ערך.

מינוי רואה חשבון מבקר לגופים שלטוניים


הדוח מגלה כי גופים שלטוניים מעסיקים רו"ח מבקר למשך עשרות שנים, בין הבולטים: מד"א ורשות שדות התעופה. כמו כן, הליך המינוי שנעשה ע"י הנהלת החברות במקום ע"י גוף בלתי תלוי מבוקר אף הוא.

המוסד לביטוח לאומי לא מפקח על הקצבאות

המוסד לביטוח לאומי שילם למוגבלים בניידות שעזבו את הארץ קצבאות ניידות שאינן מגיעות להם, בסכום כולל של כ- 112,000 ש"ח. לכמה מוגבלים בניידות שילם המוסד קצבאות ניידות בסכום כולל של כ- 271,000 ש"ח, אף שאינם זכאים להן, משום שהם מקבלים הטבות (תגמולים או קצבה), מכוח חוקים אחרים

כ- 180,000 נהגים נוהגים אף שרישיונותיהם נפסלו

על-פי דוח מבקר המדינה, מאמציהם של הרשויות, בהן גורמי חינוך, אכיפה ומשפט, ומאמצי הממשלה בהתמודדות עם התאונות נושאים פרי: על-אף העלייה בנסועה - מספר ההרוגים ותאונות הדרכים לא עלה. אולם אין להסתפק בכך. לדעת משרד מבקר המדינה, כדי לקדם את המאבק בתאונות הדרכים על הממשלה ועל משרד התחבורה, שהוא המשרד העיקרי האחראי לטיפול בנושא, להציב אותו בראש סדר העדיפויות כיעד לאומי.

לא נערכו כל הבדיקות לפני הפרטת אל-על

מבקר המדינה קובע כי במשרדי הביטחון והתחבורה וברשות החברות לא נעשו חלק מן הבדיקות הדרושות לבחינת השפעתם של ההגבלות שנקבעו במניית המדינה על התמורה הצפויה מהנפקת חברת אל-על במסגרת הפרטת חברת התעופה הלאומית ב- 2003.

מסקנות אישיות נגד מנכ"ל אגרקסקו בעקבות פרשת הנסיעות

מבקר המדינה,עוסק בפרשת הנסיעות של חברי הכנסת לחו"ל בעקבות הזמנה של חברת אגרקסקו. באוגוסט-ספטמבר 2004 מימנה אגרקסקו, על-פי החלטת מנכ"ל החברה - שלמה תירוש, לשני חברי כנסת נסיעה לחו"ל. שני חברי הכנסת אשר זכו לנסיעות הם חברת הכנסת רוחמה אברהם וחבר הכנסת אלי אפללו. המבקר קובע כי מנכ"ל החברה קיבל את ההחלטות על דעת עצמו, עשה שימוש לא ראוי ולא תקין בטיסות ובאירוח בחו"ל, וכל זאת גם ללא דיווח וללא אישור דירקטוריון החברה, כמתחייב בחוק. המבקר דורש להפעיל מסקנות אישיות נגד מנכ"ל החברה.

המדינה לא דואגת לזכויותיה בתנובה ובהסכם הקיבוצים

המדינה ובמיוחד משרד האוצר לא שומרים על זכויות המדינה בחברת תנובה. כך קובע מבקר המדינה מדינת ישראל מחזיקה בזכויות שונות בתנובה בעקבות הסדר הקיבוצים שנערך בסוף שנות ה- 80. המבקר מציין עוד, כי הביקורת על ביצוע הסדר הקיבוצים מצביעה על ליקויים מהותיים בפעולות של המטה ושל משרד האוצר בכל הנוגע לעמידה על קיומם של התנאים שנקבעו בהסכמים בכלל, ובכל הנוגע לשמירת זכויות המדינה בפרט. הקיבוצים לא העבירו את מלוא ההתחייבויות שלהם מהסכם הקיבוצים.

בתקציב המדינה חסר מידע חיוני על פעילות המשרדים

הדוח על ביצוע תקציב המדינה אותו מפרסם בכל שנה משרד החשב הכללי באוצר אמור לשקף את הפעילות הכספית של הממשלה ובכלל זה שינויים שנעשו במהלך השנה בתקציב וחריגות מן התקציב. מבקר המדינה, קובע כי בדוחות אשר התפרסמו חסר מידע חיוני על פעילותם של משרדי הממשלה ועל התוצאות הכספיות של פעילותם. המבקר מציין, כי בהיעדר מידע מלא ואמין קשה לבדוק אם הממשלה השיגה את היעדים שהציבה לה ואשר תורגמו למונחים כספיים וכמותיים בתקציב המפורט שאושר.