פרת החלב הישראלית מייצרת כיום את הכמות השנתית הגבוהה ביותר בעולם של חלב, שומן וחלבון חלב, כך אומר מאיר בראון מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר. העלייה המתמשכת בכמות החלב בישראל נובעת ממאמץ של מחקר ופיתוח, חומר גנטי ומאמץ בשיפור הזנת הפרות והדרכת הרפתנים וכן ההשקעה הגדולה בממשק של מבני הפרות ותנאי מחייתן. תכולת החלבון והשומן בחלב מהווה את אחד המדדים המשפיעים על איכות החלב, טעימותו ויעילות הייצור שלו.
עוד מוסר בראון כי גם כיום מייצרת פרת החלב הישראלית את הכמות השנתית הגבוהה ביותר בעולם של חלב, שומן וחלבון חלב. אפילו פרת החלב ההולנדית המפורסמת בכל העולם מייצרת פחות מ- 90% מרכיבי חלב אלה בתנובתה השנתית, בהשוואה לפרה הישראלית, זאת למרות העובדה שהיא מניבה בתנאי אקלים וסביבה נוחים יותר.
בהשוואה לתכולת החלב בתחילת שנות ה-90, מכיל כל ליטר חלב המיוצר כיום כ-10% יותר חלבון וכ-20% יותר שומן חלב-הישג בקנה מידה בינלאומי, זאת תוך המשך עלייה מתמדת בתנובה השנתית של הפרה הישראלית המניבה כיום כ-11 טון חלב בשנה.
הפרה 'פליקס' - 175,929 ק"ג חלב
סיכומי התאחדות מגדלי הבקר לשנת 2005 מראים כי הפרה "פליקס", מקיבוץ מעלה גלבוע, שנולדה בשנת 1990, הינה הפרה עם תנובת החיים הגדולה ביותר בישראל, 175,929 ק"ג במשך 12 תחלובות (המלטות). וכי הפרה המניבה ביותר לשנת 2005 הינה הפרה "נעה" ממשק "האחים שמואלי" שבמושב ציפורי עם 19,911 ק"ג חלב ב-321 יום.
עדר הפרות המניב ביותר שייך לקיבוץ הבונים בחוף הכרמל, עם כ- 12,852 ליטר לפרה, והרפת הגדולה ביותר נמצאת בשותפות היישובים יפעת, מרחביה ומגידו, בעמק יזרעאל עם 1010 פרות.
כיום בישראל 1,048 רפתות בקר לחלב. העדר הישראלי מונה כ-110 אלף פרות חולבות, אשר מייצרות כ-1.150 מיליארד ליטר חלב בשנה. זו עליה של בממוצע כ-11,000 ליטר חלב לפרה, התנובה הגבוהה ביותר בעולם. (ארה"ב שנייה כ-9,500 ליטר לפרה ואחריה אירופה המערבית עם 7,500 ליטר לפרה לשנה).
אוכלוסיית ישראל מונה 7 מיליון תושבים, הצורכים קרוב ל-160 ליטר לנפש מוצרי חלב (מגולם) בשנה. (לצורך השוואה - בארה"ב 250 ליטר לנפש, בשוודיה - 300 ליטר לנפש, בהולנד - 250 ליטר לנפש, באיטליה 263 ליטר לנפש).
עליה בהיקף הצריכה של החלב
באופן כללי עלה שיווק החלב ותוצרתו בכל קבוצות המוצר. היקף הצריכה המקומית של חלב ומשקאות חלב עלה ב-3.5%, תוצרת ניכרת עלתה ב-5.4%, מעדנים ב-3%, גבינות לבנות ב-2%, גבינות קשות ב-4% וחמאה ב-5%.
עד שנת 2006 אושרו כ-2 מיליארד שקלים השקעות, ברפורמה ברפתות.
מספר הרפתות במגזר השיתופי (קיבוצי) 176 רפתות, כאשר חלקן הינן איחוד רפתות במסגרת הרפורמה לייעול משק החלב. (עד לפני 10 שנים היו 218 רפתות במגזר השיתופי), במגזר המשפחתי/מושבי קיימות 856 רפתות כאשר גם כאן חלקן אוחדו.
איחוד הרפתות בשני המגזרים תיעל את מערכות השיווק וההשקעה בציוד המכני ברפתות עקב איגום משאבים. מספר הרפתות שטופלו במסגרת הרפורמה בענף החלב הגיע ל-982 רפתות, מעל התחזית שמשרד החקלאות הציב לעצמו.
איום על הענף
מאיר בראון מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר בישראל אומר, כי ענף החלב שהוביל את החקלאות בישראל, נאבק על שמירת הישגיו. הרפורמה בענף החלב אשר שוחקת את מחיר החלב ומחייבת השקעות עתק בהתאמת הרפתות לדרישות הצודקות של איכות הסביבה. רפתות רבות עברו תהליך רפורמה, חלקן נסגרו וחלקן אוחדו. איום נוסף על הענף הינו יבוא מוצרי החלב ואבקות החלב אשר בא על חשבון פרנסתם של יצרני החלב בארץ. בראון קורא לממשלת ישראל להמשיך ולשמור על אחד הענפים היפים בישראל, הפרוס בכל חלקי הארץ, אשר הצרכן הישראלי זוכה ממנו למוצרים טעימים ובריאים.
עוד מוסיף בראון, כי בשנתיים האחרונות נעשה מאמץ גדול לעלות את צריכת החלב על-ידי מבצעים משולבים של מועצת החלב, המחלבות והיצרנים.