לסיום הראיון, עברה סיוון לייעץ בתחום המסים, ייעוץ שניתן ללא תשלום, ואינו קשור בהכרח לחקיקה והפסיקה הנוהגות בישראל.

"אם אני לא מדווחת זה כאילו שלא עבדת אצלי ואז לא מנכים לך מס, אם אתה לא מצהיר אתה בעצם מרוויח... אף אחד לא יכול לדעת, זה לא משהו שיעלו עליו". עורכת הדין הוסיפה ותיארה את פעולותיה של רשות המיסים: "גם אם אני אוציא לך צ'ק הם לא יבדקו את החשבון בנק שלך. התמחות זה יותר בעייתי, על טרום התמחות הם לא מפקחים".

התברר, כי החוק לדידה של עורכת הדין, הינו לכל היותר בגדר של המלצה. בתוך מספר דקות מצומצם הציעה עו"ד סיוון, לעבור על מספר רב של חוקים. ראשית, הציעה עורכת הדין שכר עלוב של 10 שקלים לשעה(!), בעוד שלפי החוק, שכר המינימום העדכני לשעה עומד על כמעט פי שניים - 18.58 שקלים. יצויין, כי העונש על עבירה זו על חוק שכר מינימום הינו שנה מאסר או קנס בסך 202,000 ש"ח.

לאחר רמיזה קלה על החריגה מדרישות החוק, אמרה עורכת הדין המלומדת את המשפט הבא: "אחרת לא כדאי לי בכלל, אני לא עושה את החשבון הזה, אם אתה מרגיש שאתה יכול ללמוד מזה זה הרווח שלך, אי אפשר גם וגם...". (גם שכר לפי חוק וגם ניסיון - מ.פ.) ואולם, עורכת הדין, לא הסתפקה בכך. לשאלתי האם אין פיקוח של הלשכה, השיבה "הם לא עוקבים אחרי כמה אני משלמת, אני לא מוציאה תלוש".

עו"ד שמרית רגב, דוברת הלשכה, הגיבה לדברים המובאים בתחקיר. באשר למודעות המתפרסמות באתר אומרת רגב: "האתר הינו אתר פתוח, כאשר ישנו מנהל תוכן שאחראי על פרסום המודעות, הלשכה אינה אחראית על המודעות המתפרסמות באתר".

בנוגע לעצם הפיקוח על העסקת סטודנטים למשפטים, אומרת הדוברת: "אין הגדרה והתייחסות בחוק לשכת עורכי הדין למעמד של "טרום מתמחה". סטודנט המועסק על-ידי עורך דין הוא עובד שכיר לכל דבר וענין וללשכה אין סמכות לפקח עליו. רק מרגע שסטודנט נרשם כמתמחה בלשכה, אזי הוא נתון לפיקוח הלשכה".

מכאן, אנו מרימים את הכפפה וקוראים ללשכה ולעומד בראשה, ד"ר שלמה כהן, לקבוע נהלים חוקיים באשר להעסקת סטודנטים למשפטים, נהלים שיאפשרו שמירה על החוק ועל כבודם וזכויותיהם של הסטודנטים. כמו-כן, הלשכה נקראת להגביר את הפיקוח על העסקת המתמחים, שאף הם עובדים במקרים רבים בתנאים של ניצול מחפיר.

באתר לשכת עורכי הדין, (בכתובת - www.israelbar.org.il) ישנה קטגוריה של "לוחות מודעות". בקטגוריה זו, מתפרסמות מודעות שונות וביניהן משרדים להשכרה, מודעות דרושים בתחומים משפטיים שונים ועוד. פניתי למספר עורכי דין שפרסמו מודעות דרושים בלוחות המודעות של הלשכה, כדי לבדוק את תנאי העסקתם של סטודנטים למשפטים בישראל 2006.

כעבור מספר טלפונים ופקסים עבור משרות "טרום התמחות", הגעתי לעורכת הדין סיוון (שם בדוי) שבמודעה שפרסמה באתר הלשכה, ציינה כי היא מתעסקת במשפט אזרחי-מסחרי. לאחר שיחה קצרה, הגעתי לראיון במשרדה שממוקם בבניין רב קומות במרכז הארץ. לאחר ראיון קצר ותיאור כללי של דרישות העבודה, הגענו לתנאי העבודה, וכאן חיכתה הפתעה של ממש.

לקינוח, הציעה עורכת הדין, לערוך הסכם לא-חוקי שיעגן את תנאי ההעסקה השערורייתיים: "אפשר לעשות הסכם ביני לבינך. אפשר לרשום נייר, שמעגן את השעות והימים; אני לא אקרא לך לבוא פעם ביום".

יצויין, כי זהו רק מקרה אחד מני רבים, של ניצול ועבירות על החוק בהעסקת סטודנטים למשפטים ומתמחים בידי עורכי הדין.

במערכת Nfc מצויים עוד סיפורים רבים המתארים תמונת מצב עגומה ביחס להעסקת מתמחים וטרום מתמחים.