'חיאת', הינה חברה פרטית אשר מפעילה מערך לפינוי חולים ונפגעים באמבולנסים וניידות טיפול נמרץ, ופועלת על-פי רשיון מטעם המדינה ובכפוף להנחיות שר הבריאות.
לטענת החברה, באזור שבו היא פועלת לא ניתנים שירותי מגן דוד אדום, ולמעשה אין באפשרות מד"א לתת שירות יעיל באזור זה. זאת, משום שבמרבית הכפרים באזור אין סימוני כתובות ומספרי בתים, ומי שאינו מקומי מתקשה לאתר את מקום הקריאה.
בנוסף, במקרים רבים צוותי מד"א אינם מוכנים להיכנס לכפרים ומחייבים את הלקוחות להגיע לכניסה לכפר בכוחות עצמם. מסיבות אלו, רופאים ותושבים רבים מפנים את קריאותיהם אל העותרת, אשר היא שנותנת את המענה היעיל והאמיתי באזור.
בעתירה, שהגישה החברה לבג"צ על-ידי משרד עורכי הדין, דורון טיקוצקי עמיר מזרחי, נטען, כי על-פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשי"ד - 1994, מבוטח זכאי להחזר עלויות פינוי באמבולנס על-פי תחשיב שמבוסס על מרחקי פינוי. כך לדוגמא, לגבי פינוי נפגעים ממרחק העולה על 45 ק"מ מבית החולים מעניקה קרן מרוחקי אשפוז של משרד הבריאות "סבסוד" של חלק מעלות הפינוי לחולים.
אולם למרות האמור בחוק, 'חיאת' אינה זכאית לסבסוד על-ידי הקרן וזאת למרות שמרבית הפינויים אותם היא מבצעת עולים על מרחק של 45 ק"מ. מסיבה זו, טוען ב"כ העותרת, כי המדינה נוהגת כלפי העותרת בחוסר שוויון, כאשר היא מפלה בינה ובין מד"א, וזאת אף על-פי שהעותרת למעשה מחליפה את מד"א באזור שפרעם ומבצעת עבודה זהה, ולמרות היותה של העותרת כפופה, כמו מד"א, להנחיות משרד הבריאות.
"אין כל סיבה לפגיעה כה קשה בעיקרון השוויון ולהפליה בינה לבין מד"א, באשר העותרת, כמו מד"א, אמונה מטעם משרד הבריאות ליתן שירותים על-פי רשיון משרד הבריאות; חייבת למלא תנאים רבים ונמצאת תחת פיקוח משרד הבריאות; כפופה לאותן הנחיות וחובות כמו מד"א, ואף כפופה למד"א במקרי חירום", לשון העתירה.
