ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה היום (ב', 31.7.06) את תקנות איסור הלבנת הון. חוק איסור הלבנת הון מסמיך את שר המשפטים, בהתיעצות עם השר לביטחון פנים ובאישור ועדת החוקה, לקבוע כללים אשר יאפשרו לעשות שימוש במידע, לאחר שיצא ממאגר המידע אל המשטרה או השב"כ, גם לשם חקירת עבירות נוספות.
התפיסה שביסוד התקנות היא שאם מידע כבר יצא מן המאגר כדין, לצורך מאבק בהלבנת הון ומימון טרור ומתברר לאחר בדיקת המידע שהוא מבסס חשד לביצוע עבירה אחרת, אין זה נכון שרשויות אכיפת החוק יתעלמו מכך ויש לאפשר להם להשתמש במידע שהגיע לידן.
אולם, החוק אינו קובע את האיזונים וביניהם היקף וחומרת העבירות שלשם חקירתן ניתן יהיה לעשות שימוש במידע אלא משאיר אותם לקביעה בתקנות.
עיקרי התקנות שאושרו היום הן: קביעת שגורמים בכירים במשטרה ובשב"כ יהיו המוסמכים לקבל החלטה על שימוש במידע למטרות נוספות או על העברת מידע לרשויות אחרות, קביעת אמת מידה לשימוש במידע. כלומר, יסוד סביר להניח שיהיה במידע כדי לקדם באופן ממשי את חקירת העבירה הנוספת. קביעת רשימת עבירות סגורה שלשם חקירתן ניתן לעשות שימוש במידע, עבירות שהעונש עליהן 5 שנות מאסר ומעלה או עבירה שחקירתה החלה במסגרת פרשת הלבנת הון ועונשה 3 שנות מאסר ומעלה.
תקנות נוספות הן קביעת רשימה סגורה של רשויות שרק אליהן המשטרה והשב"כ יוכלו להעביר מידע שהתקבל ממאגר המידע, קביעת מגבלת זמן של שנתיים להחלטה על שימוש במידע שהועבר למשטרה או לשב"כ מיוזמת הרשות לאיסור הלבנת הון וקביעת הוראות דיווח שיאפשרו מעקב של שר המשפטים ושל ועדת החוקה אחר השימוש הנוסף שנעשה במידע.
יו"ר הוועדה, ח"כ מנחם בן-ששון (קדימה), טען ש"לפני הנוסח הסופי שהוסדר בוועדה, התקנות היו רחבות מדי ולא היו תואמות את תכלית החוק". אולם, לאחר דיוני הוועדה ואישור התקנות אמר כי "נמצא האיזון הראוי בין חובת הכנסת לשמור על חופש וזכויות הפרט לבין הצורך לתת בידי מערכת אכיפת החוק כלים יעילים למלחמה בפשיעה".
