קצין חי"ר וצנחנים ראשי, תת-אלוף יוסי היימן, נפרד (א', 20.8.06) מתפקידו וניצל את נאום הפרידה לביקורת על תיפקוד צה"ל במהלך הלחימה בלבנון, על הערכות צה"ל ועל הנהגת הצבא. "חטאנו חלק מהזמן ואני חלק מכך בחטא היוהרה", הוא אומר על צה"ל ועל עצמו.
"למרות הלחימה ההירואית של רוב הלוחמים והמפקדים ברמות הפלוגה והגדוד כולנו חשים תחושה מסוימת של כישלון והחמצה, המתעצמת על-רקע תמונות החללים, הפצועים ובני משפחותיהם", מציין תא"ל היימן ומוסיף: "התקשורת בועטת, המתח בין הרמות והדרגים גואה, חלק מאנשי המילואים – שאני מצדיע לכל אחד ואחד מהם - מכלים כעסם בנו המפקדים, נושאים מתערבבים מתוך הבנה ובדרך כלל מחוסר הבנה והשיח מתלהם - חטאנו חלק מהזמן ואני חלק מכך בחטא היוהרה".
הוא משגר חצים לעבר גורמים שונים לעבר קצינים בצה"ל ואומר: "מדברים חלקנו בפאתוס ובמושגים מבלבלים אשר מכסים על בורות צבאית, על חוסר בהבנת המקצוע ועל העובדה שניתן יהיה להסביר בסוף - מעשה כל תוצאה. כל זאת בעוד אויבנו משתפרים, מתעצמים ונהיים מקצועיים יותר".
"חש באחריות הכבדה המוטלת על כתפי"
תא"ל היימן לא חוסך גם ביקורת מעצמו ומציין כי אף הוא אינו חף מטעויות ומשגים. "אני חש באחריות הכבדה המוטלת על כתפי. לא השכלתי להכין טוב יותר את חיל הרגלים למלחמה הנוכחית. את יחידות הסדיר והמילואים", הוא מספר וממשיך, "לא הצלחתי למנוע את שחיקתן של הפלוגות והמחלקות המקצועיות – המרגמות, הסיור, העורב, ההנדסה, את יכולת המפקדים להפעיל את כלל מסגרותיהם, ואת תפיסת השטח הכוללת".
"אינני חש שום הקלה מול מגוון התירוצים וכולם מוכרים ונכונים - הקיצוצים, ההפסד המתמשך בהתמודדות על גרף אימוני הסדיר והמילואים מול צורכי הלחימה באזח"ע ובאיו"ש, ההפסד בדיוני התר"ש על תקציב ניוד החי"ר בעבר ועוד ועוד", הוא אומר בגילוי לב.
חלק מהציבור וחלקים בהנהגה מביעים בנו חוסר אמון
לקראת סיום דבריו מציין תא"ל היימן כי על מפקדי צה"ל להפגין מנהיגות ולפעול בצורה ישרה על-מנת לזכות ולשמר את אמון הציבור. "בעת הזו לא קל להיות שייך למערכת, חלק מהציבור ואולי גם חלקים בהנהגה מביעים בנו חוסר אמון. דווקא עכשיו חשוב שנפגין מנהיגות שקטה, יישרת דרך אחראית ובוגרת. כולנו נדרשים להרתם ולעבוד עוד יותר קשה כדי להגיע לחקר אמיתי של הכשלים והבעיות שהיו".
"אני תקווה שנדע לבנות את צבא היבשה והחי"ר בתוכו באופן שיהיה מוכן טוב יותר, מהר ככל שניתן למלחמה הבאה במידה ונדרש לה. כל זאת - תוך הנחה שגם האויב יפיק לקחים וישתפר", הוא אומר.