מדינת ישראל, באמצעות באי כוחה מרשות ההגבלים העסקיים, הגישה (31.8.06) לבית המשפט העליון ערעור על העונשים שניתנו בבית המשפט המחוזי בירושלים לחברת אריאל הנדסת חשמל רמזורים ובקרה בע"מ, מנהלה אברהם הרשלום, ולאיש העסקים שי אופיר.
במרכז הפרשה עומד הסדר שנעשה בין חברת אריאל לחברת מנורה ערב סגירתו של מכרז לביצוע עבודות בתחום הרמזורים שפרסמה עיריית חיפה. לפי ההסדר התחייבה חברת אריאל שלא להתקשר בהסכם עם עיריית חיפה לביצוע העבודות נשוא המכרז. בעקבות ההסדר לא הגישה אריאל הצעה למכרז ומנורה היא שזכתה בביצוע העבודות.
בית המשפט המחוזי גזר את העונשים לאחר שבית המשפט העליון קיבל באופן מלא את ערעורה של המדינה על הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי בפרשת תיאום המכרזים בשוק הרמזורים בה זיכה את הנאשמים. בעקבות הערעור של רשות ההגבלים העסקיים, בית המשפט העליון הרשיע את חברת אריאל ואת מנהלה בעבירה של עשיית הסדר כובל ואת שי אופיר בסיוע לעבירה. לאחר ההרשעה הוחזר הדיון לבית המשפט המחוזי לשם גזירת העונש.
בית המשפט המחוזי הטיל (29.6.06) על חברת אריאל קנס של 120,000 שקלים, על הרשלום קנס של 40,000 שקלים ועל אופיר, הבורר, קנס של 20,000 שקלים. כמו כן, חוייבו הרשלום ואופיר לחתום על התחייבות להימנע מעבירה. על החלטה זו הוגש ערעור.
בערעור טוענת המדינה, כי העונשים קלי הערך שהטיל בית המשפט המחוזי על הנאשמים עומדים בסתירה מוחלטת לפסיקת בית המשפט העליון, שקבע לא פעם כי העונשים הראויים לעבירות הגבלים עסקיים הן עונשי מאסר בפועל וקנסות מרתיעים שיעקרו את הרווח באמצעות הענישה.
עוד טוענת המדינה, כי מדיניות הענישה כלפי מי שהתקשרו בהסדרים כובלים הנמנים על "הגרעין הקשה" של העבירות בתחום ההגבלים העסקיים חייבת להיות חד-משמעית, לפיה יש למצות את הדין עם מי שעשו יד אחת כדי להפיק רווחים על חשבון הציבור.
