פוענחו הדרך והמנגנון שבהם מתבצע איחוי בין תאים, כאשר היכולת של שני תאים להתאחות לתא אחד הינה חיונית ליצירה ראשונית של העובר, מהווה שלב מכריע בהדבקת תאי הגוף על-ידי וירוס, איחוי בהתפתחות תאי גזע ומונע התפתחותם של גידולים סרטניים. כך עולה מעבודה שנעשתה בשיתוף פעולה בין חוקרי הטכניון וחוקרי מכון הבריאות האמריקני.
מהטכניון נמסר, כי להבנת מנגנון האיחוי ישנן השלכות רפואיות רבות, ביניהן פיתוח היכולת לריפוי רקמות ואיברים חולים על-ידי איחויים עם תאי גזע בריאים, דרכים חדשות להגבלת התפתחותו של גידול סרטני על-ידי מניעת איחויים של התאים הסרטניים, ואולי גם בעתיד הרחוק פענוח המנגנון שבאמצעותו מתאחים ביצית וזרע, דבר שיהווה פתרון לבעייתם של זוגות חשוכי ילדים.
עוד נמסר, כי למרות חשיבותו הרבה של תהליך האיחוי, הגנים המעורבים נותרו לא ידועים עד לאחרונה.
פרופ' בני פודבילביץ, מהפקולטה לביולוגיה בטכניון מסר כי "כדי לפצח את תעלומת האיחוי, השתמשנו בתולעת קטנה בשם C. elegans כמודל מחקר".
הזוכים בפרס נובל ברפואה לשנת 2006, ד"ר אנדרו פיר וד"ר קריג מלו, עורכים את מחקריהם בתולעת זו. בשנת 2002 מצאו חוקרי הטכניון, בשיתוף שתי קבוצות אמריקניות, את הגן eff-1, החיוני לתהליך האיחוי. בשנת 2004 הצליחו להוכיח שהגן הזה מספיק כדי להשרות איחוי ויכול לבדו להביא להתחלת התהליך. עתה הם מצאו את הדרך שבה הוא עושה זאת.
תוך שימוש בתאי חרקים הגדלים בתרבית, הצליחו החוקרים לראשונה לאחות תאים מחוץ לגוף - בצלחת פטרי, על-ידי החדרת הגן eff-1 של תולעת ה- C. elegans לתאי החרקים. בכך הוכיחו החוקרים שאיחוי בין תאים יכול להיגרם על-ידי פעילותו של חלבון ה- eff-1 ללא צורך בחלבונים אחרים.
לאחר מכן, בדקו החוקרים אם מנגנון איחוי התאים על-ידי ה- eff-1 דומה למנגנון האיחוי של הוירוסים, למרות שמדובר בחלבוני איחוי שונים.
לדברי פרופ' פודבילביץ, "התברר לנו כי אותו מנגנון פועל בשני המקרים. למעטפת התא יש שתי שכבות - חיצונית ופנימית. האיחוי מתבצע קודם בשכבה החיצונית, ואחר-כך גם בשכבה הפנימית. אז נוצרת תעלה דו-כיוונית, שדרכה עובר התוכן מתא לתא. עם זאת יש גם הבדל בין המנגנונים: בעוד שאיחוי וירוס עם תא מאכסן הינו תהליך חד-כיווני בו הגן המאחה נמצא רק בוירוס ואינו קיים בתא המטרה, איחוי תאים על-ידי eff-1 הינו תהליך דו-כיווני ומכאן הצורך בנוכחות של eff-1 בשני התאים המתאחים".
