זוכתה האם שהואשמה בטבילת בנה במיחם רותח

השופטת מיכאלה שידלובסקי-אור זיכתה היום מחמת הספק (ג', 7.11.06) בבית המשפט המחוזי בירושלים את הנאשמת שנחשדה בגרימת כוויות לבנה.

הנאשמת זוכתה מאישומים של חבלה בכוונה מחמירה והתעללות בחסר ישע על-ידי אחראי. התביעה טענה בכתב האישום שהנאשמת גרמה בכוונת תחילה לכוויות קשות בגופו של בנה, פעוט בן שנה, על-ידי הטבלתו במיחם מים חמים.

גרסת ההגנה הייתה, כי הפעוט נכווה ממים חמים שנשפכו ממיחם שעמד על הרצפה והתהפך, כאשר זחל בתוכם, בעת שהאם שהתה במקום אחר בדירה.

עיקר הכרעתו של ביהמ"ש התבססה על ניתוח הראיות שהציגה התביעה באמצעות הפתולוג, פרופ' יהודה היס, מנהל המכון לרפואה משפטית וד"ר זייצב מן המכון, למול חוות דעתו של הפתולוג, ד"ר חן קוגל, שהוגשה מטעם הסניגוריה הציבורית.

בית המשפט קבע, כי עדותו של ד"ר קוגל, שגרס כי לא סביר כי הכוויות נוצרו כתוצאה ממנגנון הטבלה (וודאי שלא מהמיחם בדירת הנאשמת), "מערערת את מסקנתו של פרופ' היס" כי הפעוט הוטבל במיחם.

ד"ר קוגל טען בפני ביהמ"ש כי לאור השוואת מימדי גופו של הקטין למימדי המיחם, בלתי סביר שהפעוט נכנס לתוך המיחם ונכווה באופן שנטען על-ידי התביעה, וכן כי לא נמצאו בגוף הפעוט כוויות מהסוג שנגרם כתוצאה עם מגע גוף בדפנות מיחם. עוד טען, כי נמצאו ממצאים בגוף הפעוט שאינם מתיישבים עם הטבלה בנוזל חם.

בית המשפט העדיף את דעתו של ד"ר קוגל, כי הכוויות נגרמו כנראה מגל מים חמים ששטף את גופו של הפעוט עם התהפכות המיחם. הוא מצא לכך תימוכין גם בעדויות אנשי מד"א שהוזעקו למקום שלפיהן המיחם היה מוטל על הרצפה כשאחת מרגליו שבורה ותכולת המים הייתה שפוכה על הרצפה.

ביהמ"ש נמנע מלהרשיע את הנאשמת בעבירה קלה יותר של הפרת חובת הורה שלא נכללה בכתב האישום.