|
קלגסבלד. עונש חמור? [צילום: חיים נתיב]
|
|
|
|
|
|
בית המשפט המחוזי בתל אביב דן (יום ב', 25.12.06) בערעור שהגיש עו"ד דורי קלגסבלד, המרצה בימים אלה עונש מאסר, לאחר שהורשע בגרימת מוות ברשלנות של יבגניה וקסלר, בת 23, ובנה הקטין, ארתור וקסלר, כבן 6 במותו.
שופט בית משפט השלום בתל אביב (לתעבורה), יצחק גרטי, גזר 15 חודשי מאסר בפועל על קלגסבלד, וזאת בעקבות התאונה הקטלנית שהיה אחראי לה. כמו-כן הטיל עליו מאסר על תנאי של 15 חודשים, רשיון הנהיגה שלו נפסל ל-10 שנים והוטל עליו קנס כספי בסך 10,000 ש"ח.
בערעור שהגיש קלגסבלד הוא טוען, כי השופט גרטי החמיר עמו, וזאת נוכח הלחץ הציבורי והפרסומים נגדו. לדבריו, הוא הוצג בתקשורת כמי שנהג בשכרות ושוחח במכשיר סלולרי בעת הנהיגה, וזאת למרות שבחקירה הופרכו חשדות אלה. קלגסבלד טוען, כי הוא הוצג כמיליונר עשיר מכפר שמריהו שדרס אנשים פשוטים והרגם.
קלגסבלד טוען עוד, כי מסע השיסוי נגדו גרם לכך שבית המשפט החמיר עמו והטיל עליו עונש מאסר של 15 חודשים, וזאת באופן הנוגד את הפסיקה המקובלת, שבה - בנסיבות אלה - מוטל לכל היותר עונש מאסר של עד שישה חודשים שירוצו בעבודת שירות. בכתב הערעור נטען, כי השופט גרטי עצמו, אותו שופט שגזר את דינו, פסק עונש מאסר של 10 חודשים לנאשם אחר, בגין תאונה קטלנית שתוצאותיה ונסיבותיה חמורות יותר.
במהלך הדיון הציגו פרקליטיו של קלגסבלד בפני השופטים 201 גזרי דין בהם נגזר על הנאשמים עונש קטן יותר: ב-120 מהם נגזרו על המורשעים עבודות שירות; בחלק מהאחרים נגזרו עונשים מאסר שבין שבעה ועד עשרה חודשי מאסר".
בכתב הערעור טוען בא-כוחו, עו"ד דן שיינמן, כי השופט גרטי טעה כשדחה את הטיעון לפיו התאונה נגרמה בשל אובדן זמני של אוריאנטציה. שיינמן מערער על הכרעת הדין שבה נפסק: "רשלנות הנאשם אינה תולדה של אובדן אוריאנטציה, שכן הנאשם ראה ממרחק את המכוניות המצויות במצב עצירה ולא נקט בכל אמצעי להאט מהירותו ולהגיע אליהם במהירות סבירה, שהיה בה להבטיח עצירתו מאחוריהם, בלא לפגוע ברכב אחרון בטור המכוניות, במצב עצירה. הגדיל רשלנותו בכך שתוך נהיגה במהירות גבוהה ובלתי סבירה לנסיבות, סטה לנתיב משמאלו, סיכן כלי רכב שנסע בו, התיישר בנתיב הנסיעה והמשיך במהירות הנסיעה, ללא כל ניסיון בלימה או האטה, למרות שבמרחק נקודת הסטייה מהפיאט, היה יכול להאט מהירותו ואולי אפילו לבלום, בטרם הפגיעה בפיאט. התנהגות זו של הנאשם קיפדה חייהם של שניים, אשר היו בעצירה, בהמתנה לרכבים שלפניהם להתחיל בנסיעה".
קלגסבלד, באמצעות עו"ד שיינמן, טוען כי השופט שגה, שכן במשפט לא הוכח שקלגסבלד ראה ממרחק את המכוניות. לו ראה את המכוניות, נטען בערעור, הוא היה בוודאי עוצר את רכבו ולא היה מתנגש בהן. העובדה שלא ראה את המכוניות, נאמר, היא המעידה על אובדן זמני של אוריאנטציה.