בג"צ דחה הבוקר את עתירתה של התנועה למען איכות השלטון בישראל (בג"צ 7179/06) כנגד ראש הממשלה ואחרים. התנועה \ביקשה כי בית הדין יורה לראש הממשלה להימנע מלמנות את ידידיה הררי ואת דוד עברי לחברים בוועדת בירור לבדיקת תפקודה של הרשות המבצעת בכל הנוגע ללחימה בצפון בקיץ 2006.
הטענה אשר עמדה בבסיס העתירה היתה כי יערי מכהן כמנכ"ל רפא"ל ועברי מכהן כנציג חברת בואינג בישראל. לטענת התנועה לאיכות השלטון, מאחר שרפא"ל היתה אחת הספקיות הבולטות של אמצעי הלחימה שבהם השתמש צה"ל בלבנון, וחברת בואינג מהווה אחת הספקיות הגדולות לחיל האוויר של צה"ל, מינוים של השניים לוועדה יציב אותם במצב של ניגוד עניינים.
קודם שהוגשה העתירה לבית הדין, פנתה התנועה למען איכות השלטון לראש הממשלה וליועץ המשפטי בבקשה כי ימנעו ממינויים אלו. היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה פנתה באופן מיידי ליועץ המשפטי לממשלה והציגה בפניו את עמדתה כי אכן יש ממש בטענת ניגוד העניינים וכי המלצתה היא כי לא ימומשו מינויים אלו. באותו היום הוגשה עתירה זו לבית הדין.
היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה השיבה באופן מיידי לעתירה כי נושא המינויים נמצא בבדיקה. דעתה אושרה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה וראש הממשלה הודיע ליערי ולעברי, כי מטעמים של ניגוד עניינים, לא יוכלו לכהן בוועדה.
היות והעתירה התייתרה מבסיסה, ביקשו העותרים כי התנועה לאיכות השלטון תישא בהוצאות העתירה. לטענתם, מיד לאחר שהודיע ראש הממשלה על כוונתו למנות את הוועדה, החלה היועצת המשפטית לבחון את ההרכב המוצע של הוועדה, בדיקה שבסופה הוגשה עמדתה ליועץ המשפטי לממשלה. עוד טרם הגשת העתירה, הודיעה היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה לתנועה לאיכות השלטון כי נושא ניגוד העניינים של כלל המועמדים לכהונה כחברים בוועדה נבדק, ובמסגרת זו נבדקת גם פניתה של התנועה לאיכות השלטון.
היועץ המשפטי לממשלה, באמצעות עו"ד ענר הלמן, טען בבג"צ כי מאחר שהתנועה לא המתינה לתום הבדיקה וקבלת תשובת משרד ראש הממשלה טרם הגישה את העתירה, עתירתה הינה מוקדמת. התנועה לא מיצתה את ההליכים בפני הרשות המוסמכת טרם פנתה לבית משפט זה, ולפיכך לא היה כל צורך או הצדקה בהגשת העתירה. המשיבים טענו כי דין העתירה להימחק על הסף, וכי יש לחייב את העותרת בהוצאותיהם.
התנועה לאיכות השלטון, באמצעות עו"ד דניאל קירס, התנגדה לחיובה בהוצאות. לטענתה, בסופו של יום, אכן החליט היועץ המשפטי לממשלה, בנושא ניגוד העניינים הנטען, כדעת התנועה. אולם, לדידה היועץ המשפטי לממשלה השתהה במתן החלטתו.
בג"צ מחק את העתירה וקבע כי דין הבקשה לפסיקת הוצאות, להתקבל. הרשם מרזל קבע, כי "בעצם פתיחת ההליך נטלה על עצמה העותרת גם את סיכוני דחייתו או מחיקתו, ובכלל זה הוצאות הנגרמות למשיבים". והוסיף, כי "מוטל על העותרת להראות מדוע היתה הצדקה לקיום ההליך תוך גרימת הוצאות למשיבים מלכתחילה, וזאת שעה שבסופו של דבר לא נתברר ההליך לגופו בשל התייתרותו".
בג"צ פסק הוצאות לטובת המדינה, אם כי בסכום נמוך, 5,000 ש"ח.
