האגודה לזכויות האזרח בישראל קוראת לשר המשפטים שלא לעשות "את החלטות בית המשפט העליון פלסתר", ולרוקן מתוכן את ההגנה החוקתית החלקית, שמוקנית כיום לזכויות האדם בישראל.
האגודה טוענת (26.2.07) כי הצעת חוק, לפיה הכנסת תהיה מוסמכת לאשרר חוק, שבית המשפט העליון קבע שאינו חוקתי בהיותו סותר את חוקי היסוד בדבר זכויות האדם, מסכנת את הדמוקרטיה בישראל. במכתב לשר פרידמן, טוענת האגודה כי סמכותם של בתי המשפט לקבוע, כי חוק בטל בהיותו סותר את חוקי היסוד בדבר זכויות האדם, היא סמכות שאין ערוך לחשיבותה במתן הגנה חוקתית משמעותית לזכויות האדם בישראל. האגודה ציינה כי מאז נחקקו חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק בשנת 1992, זכו זכויות האדם המעוגנות בחוקי יסוד אלה להגנה חוקתית על חוקית, ולראשונה הושמו גבולות חשובים לכוחן של הממשלה והכנסת לפגוע בזכויות האדם.
האגודה ציינה כי השימוש בסמכותו של בית המשפט לבטל חוקים של הכנסת בעילה כי הם סותרים את חקיקת היסוד, נעשתה במשורה. ההצעה להוציא מידי בית המשפט סמכות זו, תעקור את ההגנה החלקית הקיימת היום. תוצאה קשה, לדעת האגודה, העלולה אף להחמיר בעתיד לנוכח אתגרים חדשים ובלתי צפויים, שעלולים לאיים על זכויות האדם ועל חוסנה של הדמוקרטיה הישראלית.
עו"ד דן יקיר, יו"ר האגודה, מציין כי ההשוואה שנעשתה בין הצעת החוק של השר פרידמן לחקיקה הקנדית לוקה בדיוקה. לדבריו, המצב בקנדה שונה לא במעט ממה שהוצג בתקשורת. בחוקה הקנדית קיימת האפשרות לפרלמנט לקבוע, כי חוק מסוים יהיה בתוקף למרות שהוא סותר את החוקה. שלא כמו המוצע על-ידי השר פרידמן, הקביעה הזו בקנדה צריכה להיעשות בחקיקה ולא בהחלטה סתם, היא בתוקף ל-5 שנים בלבד (אם כי ניתנת להארכה) ובעיקר, ישנן זכויות לא מעטות המשוריינות מפני אפשרות זו, בהן לא ניתן לפגוע כלל. יתרה מכך, מוסיף יקיר, כי למיטב ידיעתו הפרלמנט הקנדי מעולם לא עשה שימוש בסמכות זו.
מבנה השלטון בישראל בנוי כך שהתפקיד המסורתי של בתי המשפט, ובראשם בית המשפט העליון, הוא להגן על החוקה ועל הערכים והזכויות המעוגנים בה מפני עריצות הרוב. האגודה להגנת האזרח מודאגת כי לאור הלך הרוחות בכנסת מתעורר חשש כבד, כי הכנסת תנצל את הסמכות החדשה באופן סיטוני כדי לבטל כל החלטה של בית המשפט העליון, בה ייקבע, שחוק מסוים פוגע שלא כדין בזכויות האדם, המעוגנות בחוקי היסוד.
תגובתה של האגודה לזכויות האזרח, מצטרפת לתגובות נוספות בקהילה המשפטית והפוליטית. מוקדם יותר הגיב לעניין זה עו"ד יורי גיא-רון, חבר הוועדה לבחירת שופטים, שאמר כי "הצעתו של שר המשפטים חוצה קווים אדומים במתח הבריא הקיים בין שלוש הרשויות - השופטת, המחוקקת והמבצעת. האיזון הבריא שבין הרשויות בחברה דמוקרטית מחייב ביקורת שיפוטית על הליכי החקיקה של הרשות המחוקקת". לדבריו, במציאות הנוכחית החובה להגן ולבצר את מעמדה של הרשות השופטת מתגברת ומקבלת משנה תוקף.
