משהו טוב קורה בתיאטרון גבעתיים. התיאטרון שהחל לייצר הצגות מקוריות, מעלה עתה את "
מובטל נולד", פרויקט סאטירי מיוחד אותו הגה וביים בכישרון רב השחקן הוותיק עודד קוטלר.
המחזה נכתב תוך תחקיר משותף של הבימאי עם 14 שחקנים מוכשרים, שנבחרו מתוך מאות בוגרי בתי ספר למשחק. כמו נושא ההצגה המקורי, גם כאן הפליאו היוצרים במקוריות, ובעוד הקהל מתארגן לתחילת ההצגה, מוקרנים על מסך האודישנים האמיתיים של השחקנים בהם הם מספרים על עצמם ועל ייסורי חיפוש העבודה שלהם. מעבר למציצנות, יוצרים הסרטונים הללו חיבור מיידי לנושא. מייד לאחר-מכן פורצים השחקנים בשירה דרך קיר נייר המורכב מעשרות מודעות דרושים. בכלל, התפאורה של נעמה קמחי יפהפייה, דינמית ומלאת המצאות מקוריות.
במהלך ההצגה נחשף פסיפס דמויות מובטלות המביאות את סיפורן בטקסטים נשכניים ואמינים במיוחד: מנהל שיווק מפוטר, זוג צעיר שביתו עוקל, בחורה המתחזה למרילין מונרו וחולמת להצליח באמריקה ובן שחזר לבית הוריו בשל חובות לשוק האפור.
אמנם החוט המקשר בין הסיפורים הוא אודישן מתמשך אותו עוברות הדמויות לתוכנית "מובטל נולד" - מיזם המתייחס באירוניה ל"כוכב נולד" כמובן. במהלך האודישנים אמורות הדמויות לשכנע שהן חייבות להתקבל לתוכנית, וזוכות לדחייה. אך מעבר למצוקה הכלכלית, המשותף לכל המובטלים הוא הרצון בהכרה, בשייכות ובתחושה שאתה שווה משהו למרות ההשפלה המלווה את היותך מובטל.
למרות הנושא הטעון, היוצרים נזהרו מליפול לקלישאות ולדמויות סטריאוטיפיות ומצליחים ליצור פן רגשי אמין ומשכנע. אותו גבר צעיר ומובטל (רועי שגב במשחק מצויין), הוא הגבר החדש שרוצה להאמין שזה בסדר שהוא מובטל ואשתו עדיין עובדת, אך לא מצליח. הוא מפתח שנאה עצמית והזוג הולך ומתרחק. גם בסצינות סטריאוטיפיות כביכול - כמו בזו שבה אסיר משוחרר ממשפחה מרוקאית בעיירת פיתוח מפוטר מעבודת בניין - עדיין הקונפליקטים הבין דוריים והמטענים העמוקים הנובעים ממצבו, מתעלים מעל הצפוי.
המשחק של כל השחקנים בקאסט פשוט מדהים. בדרך-כלל משתתפת בהצגה גם
נטלי עטיה, שהפעם לצערי, לא הופיעה ורק השאירה סקרנות רבה לראות אותה ניצבת על הבמה ומתחננת למצוא עבודה.