חשיפה: עו"ד בן-דוד השתמשה <br>במסמכים שהשיגה מבנק ישראל

חשיפה ב-Nfc - התפתחות מפתיעה בחקירה בפרשת הפרטת לאומי. עו"ד תמי בן-דוד ניצלה לרעה מסמכים שהשיגה מבנק ישראל, כדי לקדם את האינטרסים העסקיים של המיליארדר, פרנק לואי, אותו ייצגה במכרז להפרטת בנק לאומי. זה החשד הנחקר על-ידי צוות החקירה בפרשת לאומי.

עו"ד בן-דוד הינה חברה במועצה המייעצת לענייני בנקאות. במקביל היא חברה בוועדת הרשיונות של הבנק. גופים אלה, הפועלים במסגרת בנק ישראל, נחשבים לגורמים הבכירים המייעצים לנגיד בנק ישראל. על-פי החשד, מכוח מעמדה, הצליחה עו"ד בן-דוד להשיג את אותם מסמכים רגישים. החשד נגדה מתמקד בשימוש שעשתה לכאורה באותם מסמכים, כמו גם בשאלה עד כמה ניצלה לרעה את קשריה האישיים עם ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ועם רעייתו, עליזה אולמרט.

עו"ד בן-דוד, הפועלת במשרד הנושא עד היום את שמו של פרופ' יוסי גרוס - מחותנו של אולמרט, היא שהיתה הדומיננטית, יחד עם עו"ד דוד חודק, בייצוג קבוצתו של פרנק לואי, בפני מ"מ שר האוצר דאז, אהוד אולמרט. בשל חלקה בפרשה היא נחקרה באזהרה.

מידע זה נשמר בסודיות רבה על-ידי החוקרים, בעיקר בשל זאת שמדובר בתפנית מפתיעה - שימוש לרעה, לכאורה, במסמכים שהושגו מבנק ישראל עצמו. כל זאת מבלי שגורמי הבקרה והפיקוח בבנק המרכזי עשו את המינימום הנדרש, בעת שהתקיים המכרז, כדי להבטיח שגורמים מעורבים, כמו עו"ד בן-דוד, לא ייחשפו למידע רגיש, במיוחד כאשר הם עלולים להימצא במצב של ניגוד עניינים.

מידע זה מפריך במקביל את טיעוניו של נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, כאילו המכרז התנהל ללא דופי. הנגיד פישר יצא בחודשים האחרונים מספר פעמים להגנתו של אולמרט, כשטען שאולמרט קיבל החלטות מקצועיות ולא פעל משיקולים זרים; וכי מעורבות בנק ישראל הבטיחה את טוהרו של הליך ההפרטה.

לבנק ישראל מעמד מיוחד בתהליכי הפרטה של מוסד פיננסי, שכן, על-פי החוק: הוא הגורם הבודק ומאשר את כשירותם של מועמדים להתמודד על רכישת גרעין שליטה בבנק; והוא הגורם המעורב ואף קובע חלק מתנאי המכרז (לרבות: מי מבעלי השליטה יוכל להתמנות לבעל תפקיד בבנק וכו').