תרבות של שלום הוא פסטיבל תרבות ערבי-יהודי הנערך זו השנה החמישית, והפעם הוא יפעל בצוותא, בהיכל התרבות בפתח תקוה, במוזיאון מגדל דוד בירושלים, בעכו, בנצרת ובסכנין. במסגרת הפסטיבל צפויים שיתופי פעולה מרתקים ומפגשי אמנים חד-פעמיים בתחום המוזיקה, התיאטרון והמחול. בקיצור, זה לא שאנטי געשעפט.
ההצגה "
קרוע", מאת חאלד אבו עלי ובביצועו, שעלתה לראשונה בפסטיבל
תיאטרונטו באפריל, מתארת "מסע בתוך חלומו וסיוטיו של אדם המיטלטל בין זהויות ועולמות". מדובר במעין פיתוח של "חלום ערבי", שזכתה בפסטיבל עכו 1996 בפרסי ההצגה, הבימוי, התאורה והמוזיקה.
אבו עלי, המשתייך לעדה הסופית, השתתף ב"זיכרונות דור שני בחיק העיר העתיקה", "ארבייט מאכט פריי מטויטלנד אירופה", "חלום ערבי" והצגות נוספות במרכז לתיאטרון עכו, ונוסף על כישוריו כשחקן תוכלו לצפות בו נותן בריקודים סופיים במסגרת הפסטיבל במופע "מאיסטנבול באהבה" עם
עומר פארוק טקבילק המהולל ולהקתו (ד'-ה' 16.5-17.5, 21:00 בצוותא).
חאלד, אתה שואל הרבה שאלות בהצגה.
"בעבודה הזו אני שואל את עצמי מי אני. איפה אני בחברה הישראלית, האם אני ישראלי, האם אתם הישראלים מקבלים אותי בתור ישראלי".
מי אתה?
"בהצגה אני אומר שאני 'ישראלי טהור' ושואל את הקהל, 'מי אתם, ובמה אתם ישראלים יותר ממני? אני, חאלד אבו עלי מסכנין, אני ישראלי טהור. במה אתה, אדוני, יותר ישראלי ממני?'. למדתי תיאטרון באוניברסיטת חיפה, לא בביר זית. הבן שלי לומד רפואה במולדובה, ויחזור לארץ, לכאן. הוא לא יגמור את הלימודים, ייסע להודו ושמודו ויגמור את החיים שלו שם. אני שר את 'התקווה'. האם 'התקווה' הזאת שלי? האם אתם רוצים שאשיר את 'התקווה'? כיף לכם כשאני שר את 'התקווה'? אתם מוכנים שאשנה משהו מהמילים של 'התקווה' כדי שארגיש טוב?".
מה עוד אתה מחפש בהצגה?
"אני בוחן את עצמי בין התרבות הערבית לתרבות היהודית. קופץ בין זה לזה. בהצגה אני הולך לחפש את 'האשה האחרת'".
מי זאת?
"התרבות האחרת. אני נשוי לערבייה, נשוי לתרבות הערבית, בא לתרבות הישראלית, ומה אני רואה ששולט שם? מבחינתי, הרוסיות! אז אני בא לבחורה רוסייה (סמדר יערון, שמוקרנת בווידאו), והרוסייה הזאת שואלת אותי, 'מי אתה?'. מה שמשגע אותי בישראליות זה שהרוסייה מחליטה בשבילי מי אני - 'היית בצבא? לא היית בצבא? האם אתה מוכן לוותר על זכות השיבה?'. מי יכול להגיד לי לוותר על זכות השיבה? רוסייה? הרוסים הגיעו לארץ אחרינו ואמרו לנו מה לעשות".
אתה מתייחס בהצגה גם למשפחה שלך?
"אני מספר על אמא שלי, בת 91, שאומרת שמלאך המוות בא אליה חמש פעמים ושכח אותה. כל הזמן היא אומרת לי שהיא מרוצה מזה שאין לי עבודה 'מלוכלכת'. היא גם אומרת, 'אני רוצה אותך נקי, מסודר, אל תהיה מסריח, יא חאלד'. זה החלום של אמא שלי. שאני לא אהיה מסריח. מאז שאני ילד, כל האחים שלי הלכו לעבוד בבניין".
ומה עם הבן שלך, שלומד רפואה במולדובה?
פעם, כשהוא היה בן חמש, לקחתי אותו איתי באוטו למקום שבו לימדתי, בתרשיחא, ובדרך עצרנו טרמפ לחייל. הבן שלי שאל אותי, 'אבא, מה אתה עושה? זה חייל! זה רוצח!'. סיפרתי את זה לחייל והצעתי לבן שלי לגעת בו ולראות שהוא בן אדם. הבן שלי נגע ואמר: 'הוא בן אדם, אבא!'. עניתי לבני שהחייל הזה שומר עלינו בלילה כשאנחנו ישנים. בזכותו אנחנו חולמים בשקט. בזכותו אולי גם לא נתעורר.
- ההצגה "קרוע" תשחק ביום שני, 14.5 בתיאטרון צוותא בתל אביב
