נשים הרות הנאלצות לשכב במיטה במהלך ההריון יכולות, וצריכות, לעסוק בפעילות פיזית בטוחה, שתוכננה במיוחד עבורן, כך טוענים מומחים מאיגוד הפיזיותרפיה האמריקני (APTA).
בכל שנה בארצות הברית, כ-700,000 נשים בהריונות בסיכון גבוה (כולל כמעט כל אלו הנושאות ברחמן שלישיה או יותר) נאלצות לשכב במיטה ולנוח. במקרים רבים, ההשפעות של שלילת היכולת לנוע והמנוחה הכוללת במיטה אינן זוכות להתייחסות ומשאירות חלק מהאמהות העתידיות לא מוכנות לאתגרים הפיזיים והפסיכולוגיים של לפני ואחרי הלידה.
כתוצאה ממנוחה ממושכת במיטה, נשים הרות חוות שורה של תסמינים כמו בעיות של הלב וכלי הדם, חוסר נוחות של שרירי השלד, יציבות מתוחות, סדקים בעור וחולשת שרירים כמו גם נושאים פסיכולוגיים של אשמה, לחץ ודיכאון.
המומחים מלמדים פיזיותרפיה לאורך כל ארצות הברית במטרה לפתח תוכניות פעילות פיזית בטוחות לנשים הרות הנאלצות להשאר במיטה. פיזיותרפיה לעתים קרובות נתפסת כהתעמלות, ורופאים רבים מתייחסים להתעמלות כפוטנציאל ממשי להחריף מצב בסיכון גבוה, ולכן הם אינם מציעים לנשים הרות הנאלצות לשכב במיטה לגשת לפיזיותרפיסט. וזוהי, לדעת המומחים, טעות עצומה.
פיזיותרפיה פועלת כדי להקטין את איבוד כוח השרירים ולאפשר לאישה להרגיש נוח ככל שניתן. הכוונה אינה לאמן נשים אלו להתחרות בטריאתלון לאחר הלידה אלא לשמור על גמישות וכוח בתנועה של הגפיים העליונות והתחתונות כך שיוכלו להתכונן לדרישות של הרמה, נשיאה והחזקת התינוק.
