גנטיקה עשוייה להיות הסיבה לכך שילדים היפראקטיביים אינם מצליחים בבית הספר.
חוקרים מאוניברסיטת בוסטון והמוסד הפסיכיאטרי בלונדון חקרו כ-2,000 זוגות תאומים בני שבע בבריטניה. הורים ומורים דירגו את הבעיות שנבעו מהתנהגות היפראקטיבית של הילדים על-ידי כך שהעריכו את משך אי השקט, אפשרות ההסחה והריכוז. הישגים בלימודים התבססו על הערכות מורים לגבי המיומנות באנגלית ומתמטיקה בסוף השנה הראשונה של בית הספר היסודי.
החוקרים הסיקו כי התנהגות היפראקטיבית והישגים נמוכים בלימודים קשורים האחד לשני בעיקר בשל השפעות גנטיות שכיחות. לדבריהם, ישנן שתי סיבות לכך. סיבה אחת היא כי חלק מהגנים המשפיעים על היפראקטיביות יכולים גם להשפיע על ההישגים הלימודיים. מצד שני, ייתכן וקיים קשר לא ישיר. לדוגמא, התנהגות הקשורה להיפראקטיביות מקשה על הילדים ללמוד בכיתה.
עורכי המחקר ציינו כי ללא קשר למנגנון האחראי לכך, הממצאים של חפיפה גנטית ניכרת בין היפראקטיביות להישגים בלימודים הם בעלי משמעות חשובה למחקר בחיפוש אחר גנים הקשורים לשתי ההתנהגויות.
