בית המשפט המחוזי בחיפה גזר (ה', 7.6.07) 4.5 שנות מאסר בפועל על מנהלת חשבונות מרינה צוראל אשר מעלה בכספי עמותת מט"ב המסייעת לנזקקים. השופט כתב בהחלטה על עונשה כי
"הענישה במקרה זה צריכה לאזן בין החומרה היתרה שבמעשים ובנסיבות שבגינן הורשעה לבין נסיבותיה האישיות של הנאשמת קשת הגורל",
במשך חמש שנות עבודתה כמנהלת חשבונות בעמותת מט"ב, העבירה מרינה צוראל עשרות אלפי שקלים מדי חודש ל-4 חשבונות של בנה, בתה, בת דודתה, ואמה המנוחה. סה"כ גנבה כ-4 מיליון שקלים. המעילה התגלתה בביקורת שגרתית, אשר בוצעה ע"י רשויות המס בסניף. לאחר החקירה התבררה השיטה: צוראל "בראה" 7עובדים פיקטיביים אשר "הושתלו" במערכת השכר של העמותה כעובדים אמיתיים ובמשך כמה שנים "קיבלו" משכורת ותשלומים אחרים.
בית המשפט ציין כי היא אף "הגדילה עשות ודאגה כי בגין המשכורות הפיקטיביות, ישולמו ע"י העמותה, מסים לרשויות. משכך, הרי שסכום הנזק שגרמה למתלוננת עולה משמעותית על הסכום של 4,000,000 ש"ח, שכן סכום זה כולל רק תשלומי 'נטו', ואינו כולל את רכיבי המס/ביטוח שהנם עלות המעביד בפועל".
העמותה דרשה באמצעות ב"כ עו"ד בדארנה, לאמץ את רף הענישה העליון הקבוע בפסיקת בית המשפט כדי "לשדר שדר של החמרה על-מנת לשכנע כי פשע זה אינו משתלם", ולגזור עליה עונש מאסר לתקופה ארוכה מאד, מאסר מותנה וקנס גבוה מאד וכן להשית עליה פיצוי גבוה לטובת העמותה.
לעומת זאת, סניגורה של צוראל, עו"ד כרמל "ביקש רחמים על מרשתו כמנהג בית הלל". בפני בית המשפט הוצג תסקיר שירות מבחן ממנו עולה סיפורה של צוראל. בתסקיר נכתב כי צוראל "הינה אלמנה ואם ל-3 ילדים בגילים 19-25. במהלך חייה עברה מספר אירועים טראומטיים. היא עלתה ארצה בגיל 10 ובגיל 12 נפטר אביה. פטירת האב גרמה למשבר ולבעיות כלכליות במשפחתה. בהיותה כבת 28 התאלמנה מבעלה, לא לפני שהסתבך בחובות כבדים, מה שגרם להתאבדותו. אירוע זה גרם לסימפטומים פוסט טראומטיים אצלה ואצל ילדיה. לפני כ-10 שנים נפטרה אחותה ממחלה וצוראל נטלה על עצמה את הטיפול בבנה הקטין. לפני כ-6 שנים חלתה אמה והאחרונה היא שטיפלה בה ומימנה הטיפולים הרפואיים. היא חוותה לחצים ואיומים מצד נושי המשפחה וסבלה עקב כך מבעיות נפשיות. מצוקתה הכלכלית ולחצי הנושים הם שגרמו לה, לדבריה, לבצע העבירות הנדונות".
סניגורה ציין את הודאתה המיידית במיוחס לה, את העובדה כי החזירה 200 אלף ₪ לקופת העמותה עוד לפני שנחשדה במעילה, היא הפסיקה את מעשיה עוד לפני הגילוי ואף עזבה את מקום עבודתה.
לצוראל, לדבריו, ממתין הליך אזרחי המתנהל נגדה מטעם העמותה.
יש להטיל עליה מאסר בלבד, ביקש הסניגור, ו"לשקלל במסגרת המאסר שיוטל את אי גזירת עונש הקנס שכן אין ביכולתה לשלם קנס ותנאי המאסר בגין אי תשלום קנס קשים יותר".
בהחלטה על עונשה, כתב השופט שיף כי מדובר בעבירות שנסיבותיהן חמורות מאד. "מקופתה של עמותה העוזרת לנזקקים נגנבו 4,000,000 ש"ח (והוחזרו 200,000 שקלים) שהיו אמורים להנתן לאנשים רבים, חסרי אמצעים, על-מנת להקל על מצוקותיהם. חלף זאת, הועבר הון עתק לקופתה של משפחת צוראל, במשך תקופה ארוכה ובשיטתיות ראויה לכל גנאי. המדובר בהתנהלות מושחתת, תוך ניצול תפקידה בעמותה והידע שצברה במהלך עבודתה. עבריינות כלכלית היא מסוכנת והרסנית לחברה ויש ליתן לסיכון זה ביטוי בגזר הדין. גישת הפסיקה התקדימית למקרים מעין אלו היא מחמירה. כבר נאמר כי: "בעבירות שעניינן שליחת יד בכספים שהופקדו בידי הנאשם, תוך ניצול אמון המפקידים - אשר קל לבצען, וקשה לגלות את העבריין - המטרות בעלות המשקל המכריע הן ההרתעה וההוקעה. הגשמת מטרות אלו מחייבת, ככלל, להטיל עונש מאסר משמעותי בסוג עבירות זה".
עם זאת הוסיף השופט כי יש להתחשב לקולא "בנסיבותיה האישיות כבדות המשקל ויוצאות הדופן של צוראל, שידעה שכול חוזר ונשנה מגיל צעיר, מה שבסופו של דבר השפיע על מהלך חייה והשאיר את חותמו עליה ועל משפחתה. חריצי השכול ולחץ הנושים הותירו צלקות בנפשה הדואבת של צוראל עד שבסופו של דבר נכנעה ללחצים חיצוניים ופנימיים ועברה את העבירות הנדונות".
הוא ציין כי "צוראל הביעה חרטה וביקשה סליחה מכל אלו שנפגעו מהעבירות שביצעה היא בקשה לחזור לילדיה ואף צירפה מכתב שבו פירטה את מצוקותיה".
"מקובלת עלי עדות בתה לפיה עמדו לפנותם מדירתם בשל אי תשלום חוב המשכנתא" כתב השופט והוסיף כי הוא גם מאמץ את גירסתה כי הכספים הוצאו לתשלום חובות וטיפולים רפואיים. "לנגד עיני עומדת גם העובדה שצוראל לא שוחררה ממעצרה בשל אי מסוגלותה להפקיד את סכום הערבות שהיווה תנאי לשחרורה. היא אף לא פנתה לביהמ"ש בבקשה להפחית את סכום הערובה. עוד אתחשב לקולא, בכך שהיא החזירה 200,000 ש"ח לקופת העמותה בטרם נתגלתה המעילה, בהודייתה במיוחס לה ובשיתוף הפעולה שלה בעת חקירתה במשטרה".
בית המשפט כאמור גזר עליה "6 שנות מאסר, שמתוכן 4.5 שנים לריצוי בפועל והיתרה מותנית, למשך 3 שנים, לבל תעבור עבירה שבגינה הורשעה או כל עבירה של שליחת יד ברכוש הזולת או עבירה שבין יסודותיה כלולה מרמה או זיוף. תחילת ריצוי עונש המאסר בפועל מיום מעצרה של הנאשמת - 18/9/06".
