מזל אדר תבעה את עו"ד יאיר סלע בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים לאחר שלדבריה, בחודש דצמבר אשתקד, היה אמור לייצגה בבית הדין הרבני בעיר ומקומו נפקד. לטענתה, ייצגה את עצמה, בפני הדיינים, ומשכך על עו"ד סלע להשיב מקדמה, ששולמה על חשבון שכר הטרחה, בסך 3,000 שקל.
בכתב ההגנה דחה עו"ד סלע את טענותיה של אדר וטען שפעל ללא דופי ואינו חייב להשיב לאדר אגורה. לאחר שביקשה להשהות את ההליכים הציע לבקש "שלום בית" בבית הדין הרבני ובמקביל להגיש, באותה ערכאה, תביעה למזונות אישה ולמדור ספציפי. לדבריו, הגיע לדיון בבית הדין הרבני, כפי שסוכם, אלא שלא מצא את אדר וגם לא הצליח לאתרה באמצעות המכשיר הסלולרי. בדיעבד התברר שנכנסה לאולם הדיונים 20 דקות לפני שהחל וכך הדיון התקיים בעדרו. עו"ד סלע צירף לכתב ההגנה את כתב התביעה שהכין עבור אדר, בקשה דחופה וצוואה והוסיף שהשקיע מלאכה רבה שנאמדת בסכום גבוה מהמקדמה. הוא הפנה לתעריפים המקובלים בלשכת עורכי הדין ונעמ"ת.
בפסק דין שניתן בתחילת החודש, בהעדר הצדדים, דחה השופט רם וינוגרד את תביעתה של אדר. לדבריו, בדיון התברר שלא נגרם לה נזק בשל אי התייצבותו של עו"ד סלע ובפועל הופנתה להליך שלום בית כפי שהמליץ. "נראה כי הליך זה מתנהל כשורה, ויש לקוות כי שלום ואחווה ישררו בין בני הזוג. אין פירוש הדבר כי בשל הצלחת הליך שלום הבית לא יהא זכאי הנתבע לשכר טירחתו. דרך התנהלותו של הנתבע תואמת להליכים מסוג זה שנפתחו בין בני הזוג, כאשר הסבריו לצורך בהגשת כתבי התביעה דווקא בנקודת זמן זו של ההליכים (ועל-רקע מרוץ סמכויות אפשרי) מקובלים עלי".
בפסק הדין הודגש: "מששכר בעל דין את שירותיו של עורך דין, אין הוא רשאי לצפות כי עורך הדין יבצע את מלאכתו חינם אין כסף". השופט הוסיף כי נתגלו סתירות בגרסתה של אדר כשמצד אחד טענה שלא נפגשה עם עו"ד סלע לאחר הדיון בבית הדין הרבני ומצד שני הודתה שבתום אותו דיון מסרה לו מסמך שעל בסיסו ניסח צוואה. "משכך הם פני הדברים שוכנעתי שהנתבע ביצע מלאכתו ששוויה עולה לכל הפחות, כסכום ששילמה לו התובעת". אדר חויבה לשלם לעו"ד סלע 400 שקל הוצאות משפט.
