אני לא חושב שבימים כתיקונם הייתי מספר לכם על הדיאלוגים שלי עם בעל מקום במסעדה בה התארחתי. אתם יודעים, הייתם ישר משחקים לי על הקטע של "נו, היית אורח במסעדה, קיבלת פריבילגיות שאנחנו כלקוחות לא נקבל". אז זהו, ששני דברים משמשים לי כאליבי מוצק במקרה הזה. האחד - זהבה, בעלת המקום המתוק "מותק", לא הגישה רק לנו, אלא גם לשולחנות שמסביבנו ותאמינו לי שלא קיבלנו שום יחס מועדף ברמת ההסברים והלבביות. השני - בתוך בית הקפה הזה יש ספר אורחים. כן, כן, כמו זה שאתם רואים לפעמים במלונות בחו"ל, שבו אנשים מותירים את רשמיהם. שום דבר שם לא מותיר מקום לספק - הכל אותנטי, כתוב בכתב יד באוריגינל. אי אפשר להתבלבל בכנות המחמאות שנשפכות שם.