אם לא חסר לך דבר בבית, זולת קצת...אידישקייט לרפואה - אל דאגה. יש מי שמוכן לספק לך מצרך זה. לצורך כך הוקם איגוד אחיע"ם - "אורח-חיים ישראלי מקורי" - שעם פעיליו נמנים אישי-חינוך מכל רחבי הארץ.
ארבע הן מגמותיו העיקריות של האיגוד, שמייסדו הוא יקותיאל עזרוני, לשעבר מנהלם של בתי-ספר בתל-אביב ומנהלו של סמינר למורים: להחדיר לבית העברי מן הנאה, הטוב והמקורי שבמורשת האבות - בתחום החג, המועד, המידות והמעשים הטובים; לקבוע צביון עברי-מקורי וצורה נאה ומלבבת לאירועי המשפחה - ימי-הולדת, בר-מצווה, ימי-כלולות, חגיגות בית-ספר ועצרות-עם; לטפח תרבות-בית ואמנות יהודית עממית בתחום הריהוט, התקשיט, תשמישי החג, לבושי החג והייצוג; ולטפח את השיתוף ההדוק בין בית הספר לבין בית ההורים בתחום התודעה היהודית.
בניגוד לרושם העלול להיווצר - אין המדובר באיגוד דתי. את הפעולות מממנים משרד החינוך, הרשויות המקומיות ואירגונים ציבוריים שונים, ועל כן ניתנים כל השירותים הרבים חינם-אין-לקראת החגים, הממשמשים ובאים, קיבל עליו אחיע"ם לספק לציבור הרחב "דפים לחג ולמועד" ועלונים למיזמורי-חג. בעלוני-הסברה אלה, המופצים באחרונה בעיקר בבתי-הספר, מכונסים פרקי-הווי ומנהגים שונים של עדות ושבטים, מאמרי חז"ל, וכן פרקי-קריאה ושירה מכתבי הקודש ומהספרות המאוחרת. כל אלה מלווים בהדגמות ובציורים מרהיבי-עין.
באחיע"ם יוצאים מתוך הנחה שכל חג, מועד ויום-זיכרון, צריכים להיות מלווים בדברי תורה והגות, המהנים את נפש המסובים יחד, ויוצרים ביניהם אחווה. האיגוד גם טרח להוציא עלון למידות, לנימוסים ולמעשים טובים בציבור ובחוג המשפחה. הוא מקיים אפילו תוכניות ומסכות לאירועי המשפחה, ימי-שמחות וימי-אבל, ובמיוחד לחגיגות בר-מצווה וימי-הולדת. ואם סתם חשקה הנפש בקצת אידישקייט - מדגים אחיע"ם את ההווי היהודי באמצעות תערוכות, תצוגות, המחזות, ואפילו חוגי-בית.
עיברות שמות
למלחינים, המחברים לחנים מקוריים למזמורי-חג ומועד, מעניק האיגוד פרסים מיוחדים ולקראת החגים הוא גם מפיץ סרטונים ודיסקים מיוחדים העוסקים בהם ומקיים ימי-עיון ללימוד התנ"ך והמדרש.
אולם, גולת הכותרת בפעולות האיגוד היא פעילותו לעיברות שמות לועזיים. השמות העבריים מוענקים בשני אופנים: על-ידי תרגום השם, או על-ידי מציאת שם דומה בצלילו, או במשמעותו, לשם הלועזי. בכל מקרה מעדיף האיגוד שם מקורי ומשתדל שלא להעניק לפונה שם נפוץ. עד כה הוצעו על-ידי האיגוד רבבות שמות עבריים לפונים אליו. בקרוב יפרסם האיגוד רשימה כוללנית של שמות-משפחה עבריים, מהם יותר מ-1500 שמות חדשים. כמו כן מתעתד האיגוד לפרסם רשימה מעודכנת של שמות פרטים לבנים ולבנות.
הפונים לאיגוד נמנים עם שכבות-ציבור מגוונות. לא מכבר פנה אליו איש משרד החוץ, גליקמן שמו,שביקש להצטייד בדחיפות בשם עברי, לצורך יציאה לשליחות בחו"ל. בו במקום הוצע לו השם גילת. מקרה אחר: יהודי, ששמו אשכנזי, פנה לאיגוד וביקש שם עברי. הוא סבר לתומו כי זהו שם "שיכנזי-גלותי", ולא ידע כי המדובר בשם עברי טהור; או מישהו ששמו כץ, שטען כי אינו רוצה להיקרא חתול (בלועזית) ולא ידע כי כץ אינם אלא ראשי-תיבות של כהן-צדק.
ראש הממשלה לשעבר, גולדה מאיר, אמרה פעם, כי בלי לדעת אידיש - קשה להיות יהודי טוב. על נכונותה של אימרה זו חלוקות הדיעות, אבל דבר אחד ברור: בלי אידישקייט - קשה בכלל להיות יהודי.
