הממשלה החליטה בישיבתה השבועית (יום א', 16.9.07) להטיל על השר הממונה על רשות השידור, יצחק הרצוג, לבחון, בתאום עם משרדי ראש הממשלה, האוצר והמשפטים, את עקרונות תוכנית הרפורמה שהוכנה עבור רשות השידור בידי חברת ייעוץ חיצונית, בהתחשב ברפורמה בשידור הציבורי שאישרה הממשלה על-פי ועדת דינור לרפורמה בשידור הציבורי בינואר 2005).
על הרצוג הוטל להציג לממשלה בהקדם האפשרי את המלצותיו. כחלק מהמלצות אלו קיימת נכונות מצד הממשלה לייקר את מחירי האגרה.
בהתייחס לרפורמה הבהיר הרצוג, שמדובר בתוכנית מעשית ובת יישום בדרך להפיכתה של הרשות לגוף בריא והוסיף כי "תהליך ההבראה מחייב הידברות פתוחה עם העובדים המהווים נכס חיוני לרשות. העובדים לא אשמים בתהליך שהתפתח, חלקם אף מעדיפים היום לפרוש בכבוד ובתנאי פנסיה סבירים. אנו נדרשים להגיע להסדר. השידור הציבורי חיוני לדמוקרטיה הישראלית. אנו פועלים בשני מישורים – הרפורמה והחוק החדש. אנו בשעת רצון אמיתית ורגע של אמת בנושא".
רשות השידור שרויה במצב כלכלי קשה אשר החריף בשנים האחרונות ועשוי להביא לשיתוקה המוחלט בעתיד הקרוב. יישום המתווה כולל פיטורי עובדים רבים. ראש הממשלה אהוד אולמרט אמר כי "הוויכוח הוא אם יש או אין צורך בשידור ציבורי המהווה חלק מנורמות ותרבות חיים. בכל מדינה נאורה ותרבותית בעולם יש שידור ציבורי. הבי-בי-סי הוא דוגמה מובהקת לכך. בעד שידור ציבורי בישראל אשר לא צריך להתחרות עם הטעמים והדגשים של השידור המסחרי, שיורד לעיתים לתחתיות של חוסר טעם. צריכה להיות רשות שידור ששואבת להנחיל טעם, איכות ורמה שלא קשורים לשידור המסחרי. המסגרת צריכה לחתור למצוינות ולערכים שעליהם בנויה החברה הישראלית".
יו"ר הרשות, משה גביש, ציין כי הרשות מצויה מזה מספר שנים בנסיגה לא רק בגלל שידור מסחרי אלא גם מהתנהלות לא טובה לדבריו של הרשות במשך שנים שבאה לידי ביטוי בעודף כוח אדם, תשתיות של גופי שידור ישנים והעדר תכנים מתאימים. במקביל ציין, כי השידור הציבורי נהנה מקרבה לממסד הפוליטי ולכן יש צורך לשמור על עצמאות כמו במדינות המערב. גביש ציין כי הרשות נמצאת היום במצב שהאגרה יורדת ב-40% וכי בסה"כ נמצאת הרשות בגירעון מצטבר של כ-300-200 מיליון שקלים. גביש הזהיר "שאם הרשות תיסגר 2,000 איש יילכו הביתה והחובות יפלו על משהו אחר. בעוד הרפורמה תאפשר המשך העסקתם של כ-60% מהעובדים. הרפורמה תעלה כסף, אך מדובר בהשקעה לטווח ארוך שתחזיר עצמה תוך שנתיים".
בנוסף, אולמרט והרצוג הדגיש את החשיבות בשמירת מעמדה ופעילותה של התזמורת הסימפונית של רשות השידור.
שר האוצר, רוני בר-און, אמר כי "משרד האוצר יהיה שחקן מרכזי ברפורמה. הגירעון התזרימי מביא את רשות השידור למצב קשה. יש ברשות בעיה של כוח אדם, יש עובדים מיותרים ברשות ויש לפעול בעניין זה. לצידם קיימים עיוותי שכר ומבקר המדינה אף מתריע על כך. שעות נוספות במספרים לא סבירים, דוחות פיקטיביים, ימי כוננות וימי חופשה. כעת יש הזדמנות. יש יו"ר נחוש שמעוניין בקידום הרפורמה ויכול שמדובר בהזדמנות אחרונה. הנחתי את אגף התקציבים ואגף הממונה על השכר באוצר להיכנס לתהליך מואץ לקידום הרפורמה מההבט המנהלי ומן ההבט התקציבי. מקווה שמעז יצא מתוק".
|
|
|
הממשלה אישרה: 24 ש' של שידורים בערבית
|
|
הממשלה דנה גם בתוכנית לשיקום השידורים בשפה הערבית ברשות השידור. חוק רשות השידור קובע כי בין תפקידיה של הרשות הוא "לקיים שידורים בשפה הערבית לצרכיה של אוכלוסיה הדוברת ערבית, ושידורים לקידום ההבנה והשלום עם המדינות השכנות בהתאם למגמות היסוד של המדינה".
אולם שידורי הרדיו של קול ישראל בערבית (רשת ד') אינם מגיעים לחלק ניכר מהערבים בישראל, או מחוצה לה, עקב מחסור במשדרים. גם שידורי הטלוויזיה של רשות השידור בערבית פועלים שעות ספורות ביום בלבד והאמצעים להפעלתם אינם מספקים.
השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור הונחה לפנות לרשות השידור ולדרוש קיום שידורים ברמה נאותה וברמת טכנולוגיה אפקטיבית לאוכלוסיה דוברת הערבית, בארץ ובמדינות השכנות.
הרצוג יפנה לרשות השידור כדי שתגבש תוך 30 יום תוכנית להוצאתם אל הפועל של שידורים למשך 24 שעות שידור ביממה. לאחר אישור התוכנית על-ידי מליאת רשות השידור יציגה השר לממשלה, וכן יציג פירוט של האמצעים הדרושים לביצועה, במסגרת תקציב רשות השידור ובמסגרת הרפורמה בשידור הציבורי.
בהתייחס לשיקום השידורים בשפה הערבית אמר ראש הממשלה כי: "יש לאפשר רמת שידורים נאותה, דבר שלא קיים היום כאשר הכוונה היא להשתמש בכלי התקשורת הלאומיים שלנו כחלק מתהליך הסברה ונכס אסטרטגי".
|
|
עיתונאי וראש מערכת החדשות. חשבון ב-X
; פייסבוק
| תאריך: |
16/09/2007
|
|
|
עודכן: |
17/09/2007
|
|
|
תפוס כינוי יחודי
