חממות צומחות בחממות

יודע חקלאי פיקח כי בחורף יש צורך בחממות השומרות על חום ובקיץ יש צורך בבתי רשת מאווררים. גם כיום אין פתרון יעיל לשימוש באותו מבנה של בית צמיחה לגידול לאורך כל השנה כולה. אולם בחממה הטכנולוגית יוזמות העמק, השוכנת בעמק יזרעאל, שוקדים אורנה וד"ר אביחי אילן, קיבוצניקים מראש הנקרה, על פיתוח חדשני: בית רשת ההופך בקלות לחממה ובמועד המתאים מוחזר למצבו הקודם בלא טרחה רבה.

הפתרון הוא זול ומתבצע תוך שמירה על איכות הסביבה. לדברי ד"ר אילן, תחום הגידולים המוגנים התחיל כבר במאה ה-17, באירופה "הכוונה היתה לגדל צמחים שהובאו לאירופה מארצות החום. וחממות עשויות מזכוכית התאימו לכך, בתחילת המאה ה-20 עלה הרעיון, כי חממות כאלו יכולות לשמש גם לחקלאות של צמחים שאינם גדלים באזורים הללו באופן טבעי. כשהחממות נדדו לאזורים סוב-טרופיים, הובן כי במקומות הללו הזכוכית יוצרת חום רב מדי, ואילו פלסטיק יוצר טמפרטורה מתאימה. חממות הפלסטיק החלו להתפתח בסוף שנות ה-40 של המאה ה-20".

היום רוב החממות בעולם הן חממות פלסטיק, בעיקר באזורים הסוב-טרופיים. במחצית השנייה של המאה ה-20 התפתחו גם בתי הרשת, להצללה ולשבירת הרוח, ובהמשך פותחו רשתות אטומות לחרקים כדי לתת מענה לבעיה מטרידה זו.

הפתרון המפותח על-ידי חברת אקוסיל הוא פריצת דרך מחשבתית - מבנה אחד שישמש הן כמבנה רשת והן כחממה, זאת כדי לנצל את השטח טוב יותר, לחסוך בעבודה וכדי להאריך את עונות הגידול של השתילים.

הדרך המוצעת על-ידי החברה היא בית צמיחה מצופה רשת, עליה (בהתאם לעונה ולצרכים) מתיזים חומר שנדבק למבנה הרשת, מעביר אור וכולא את החום. את החום ניתן לווסת על-ידי ריסוס של חלקים מהרשת בהדרגה עם חילופי העונות ממצב של רשת עד מצב של כיסוי מלא ולהפך. הכיסוי נעשה באמצעות שכבה דקה של חומר ידידותי לסביבה.

אקוסיל הוקמה כאמור על-בסיס רעיון של ד"ר אביחי אילן, ביולוג בהשכלתו, ויועץ בביוטכנולוגיה חקלאית. שותפו ליוזמה הוא ד"ר אמיר ברנע, מומחה בתחום המידע, איתם עובדים ד"ר יונה גבריאלי בתחום פיתוח החומרים. ואורנה אילן כמנהלת החברה.

להערכת החברה, בעולם כולו יש למעלה ממיליון הקטר (הקטר=10 דונם, ע.י) של חממות - כמחצית משטח מדינת ישראל. המוצר יעלה בערך חצי דולר למטר, כלומר - 5,000 דולר להקטר, כך שמדובר בשוק מוערך של מיליארדי דולרים.