בית משפט העליון החמיר בעונשו המשמעתי של מורה בהתחזות לבעל תואר אקדמי וניסיון לקבל הטבות שכר, שלא כדין. בנוסף על פסילתו ל-5 שנים מעיסוק בהוראה, נקבע כי בשלוש השנים הראשונות לא יוכל לעבוד בשום תפקיד השירות המדינה. פיטוריו והנזיפה החמורה שננזף הושארו על כנם.
קנס ומאסר על תנאי
האיש, עומר דראושה, בן 51 עבד כמורה 34 שנים. בשנת 2005 הורשע בבית משפט השלום בנצרת, על-פי הודאתו, במסגרת עסקת טיעון, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, ניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבה מחמירה ושבועת שקר, ונידון לקנס כספי בסך 30,000 ש"ח ולמאסר על תנאי ל-9 חודשים.
תואר מאוניברסיטת מולדובה
<שB>
מפסק הדין התברר שבשנת 2000 קשר קשר עם מוחמד גית, שהציג עצמו כנציג אוניברסיטת "יון קרנגה" שבמולדובה. תמורת 2000 שנתן דראושה לגית, קיבל תוך זמן קצר, תעודת גמר ומסמכים שיעידו כי הוא זכאי לתואר אקדמי ראשון מטעם אוניברסיטת מולדובה.
בשנת 2001 הגיש דראושה את התעודה לאגף להערכת תארים במשרד החינוך וביקש הטבות שכר בטענה כוזבת כי למד לימודי תואר ראשון בחינוך מיוחד באוניברסיטת מולדובה בשנים 1999 -
2000.
המדינה ערערה
עקב הרשעתו בפלילים, הועמד דראושה לדין בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, הורשע ונידון לנזיפה חמורה, פיטורין לאלתר ופסילה לתפקיד הוראה או כל תפקיד אחר במשרד החינוך למשך 5 שנים. על עונש זה ערערה פרקליטות המדינה לבית המשפט העליון וטענה שהיה מקום לפסול את דראושה גם מכל תפקיד אחר בשירות המדינה.
פגיעה שורשית בחובות האמון
השופטת איילה פרוקצ'יה קיבלה את הערעור וכתבה כי "ניסיונו של עובד מדינה להשיג באמצעות מצג כוזב טובות הנאה מהמדינה, אשר בשירותה הוא מועסק, מהווה פגיעה שורשית בחובות האמון שעובד ציבור חב כלפי מעסיקו".
השופטת הוסיפה כי יש לייחס חומרה מיוחדת לעובדת היותו של האיש מורה ואיש חינוך, האמור לשמש "דוגמה ומופת לציבור תלמידיו הרואה במוריו ובמחנכיו דוגמה אישית לטוב ולראוי".
עם זאת, החליטה השופטת להביא בחשבון גם את גילו של דראושה, הוותק שלו בהוראה, עברו הנקי ונסיבותיו המשפחתיות.