בג"צ דחה (יום א', 07.10.07) עתירה של אשה להורות על זיכויה המוחלט מתקיפת ילד, ולשנות בכך את זיכויה "מחמת הספק". השופטים אדמונד לוי, אשר גרוניס ויוסף אלון דחו את העתירה על הסף וקבעו כי ניתן לערער רק על הרשעה או זיכוי אך לא על "טיב" הזיכוי.
גליה שוורץ זוכתה בבית משפט השלום בטבריה מעבירות של תקיפת קטין ומאיומים כלפיו. היא הואשמה בתקיפת בנו מנישואיו הקודמים של בן זוגה חיים שוורץ. הילד התלונן כי שוורץ סטרה לו באירוע אחד ובאירוע אחר זרקה לעברו נעל, שברה דלת זכוכית שפגעה בראשו. לאחר בדיקות שערך השופט דוד פורת הופרכו הטענות והשופט זיכה אותה מחמת הספק.
בהחלטה כתב השופט כי "המתלונן עושה רושם של אדם צעיר בגילו, אולם בעל ניסיון רב בכל הקשור במאבקים משפטיים שמנהלים הוריו. הוא הותיר בי רושם של אדם מניפולטיבי שאין לבסס הרשעה על דבריו. האשה זוכתה מהאשמות".
שוורץ עתרה לבג"צ בדרישה להורות לזכותה מחוסר אשמה ולא רק מחמת הספק, אך כאמור הבקשה נדחתה.
השופט יוסף אלון כתב בהחלטה כי "העתירה דנן במהותה, בתוכנה ובצורתה אינה אלא הודעת ערעור המפרטת עשרות ומאות השגות וטענות לעניין ממצאי הכרעת הדין של בית משפט השלום. בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור, ועתירה בפניו אינה הדרך לתקיפת ממצאי עובדה או מסקנות של פסקי דין בהליכים פליליים או אזרחיים. המסגרת האחת והיחידה לכך הינה בדרך הגשת ערעור לערכאת הערעור המוסמכת".
עם זאת הוא הוסיף, כי למעשה שוורץ אינה יכולה להגיש ערעור על "זיכוי מחמת הספק", כיון שההליכים הפליליים מאפשרים ערעור על הרשעה או זיכוי, אבל לא על "טיבו" של הזיכוי. "אכן, שוורץ זוכתה בהכרעת הדין מכל העבירות שיוחסו לה בכתב האישום, ועל כן על פני הדברים היא אינה זכאית לערער על הגדרת זיכויה בהכרעת הדין כזיכוי 'מחמת הספק'...זאת, מתוך כך שמהות הליך הערעור בפלילים יוחד לערעור המכוון נגד תוצאה מרשיעה או מזכה שבפסק הדין של הערכאה הדיונית".
לאור זאת הוסיף השופט אלון "החלטנו לדחות העתירה על הסף".
