מאז שנפתח פארק המדע צמחו ברחובות בתי קפה ומסעדות כמו פטריות. מי שניזוק, מן הסתם, הם בתי העסק של מרכז העיר, אלה שלא מתפרנסים מכל מיני ארחי פרחי עובדי היי-טק, אלא ניזונים מאוכלוסיה מקומית. ולמרות הכל, הטובים שורדים וכשאומרים "הטובים" מתכוונים לדודה, בר-מסעדה-בית קפה ברחוב הרצל, בלב ליבה של העיר.
דודה הוא מונח עם אסוציאציות שנעות בין זקנות לאימהיות. נו, אתם יודעים, קונוטציות דודתיות של צביטה בלחי ושקית במבה לאחיין בן ה-4. במידה מסוימת קיימת הנישה הזו במקום (תכף נסביר), אבל באופן כללי מדובר במקום צעיר מאוד עם אווירה טובה, מקרן טלוויזיה (ליגת האלופות - הנה אנחנו באים) והרגשה של "לא היינו חייבים להגיע לפארק המדע כדי למצוא מקום על רמה ברחובות".
לדודה שלושה חלקים, לכל אחד מהם נישה שונה. הכניסה הצרה מזכירה פאב ניו-יורקי, עם כסאות גבוהים ופרוזדור למעבר. אחר כך מקבלים את לבו של המקום - כורסאות ושולחנות שמשקיפים אל המקרן הגדול - אזור שנועד בעיקר למעשנים, ולבסוף - הבטחנו לכם שנגיע לחלק הדודתי של העניין - החצר האחורית, כר דשא מטופח עם כורסת גינה חמודה וצמחיה מושקעת, שנותן הרגשה כפרית, שקטה ונינוחה, תחושה של פינוק ושל... צביטונת חיבה בלחי.
על כל אלה מנצח השף השאפתן, אייל קורנבליף, בחור חמד עם ניסיון רב שנים שמוציא מהמטבח מטעמים. אייל משלב בין ההווי של בר, בית קפה ומסעדה ומה שיוצא לו הוא תפריט מצוין, שלא ממש מוערך עד שלא טועמים מהמנות שבו. כך למשל, בוריטו הכבש המקסיקני - מנה אדירה של שתי טורטיות מגולגלות עם בשר כבש, עגבניות קצוצות ובצל ירוק. המנה הזו עולה 46 שקל, וספק אם תמצאו כמוה גם במסעדות הטובות ביותר. לא חשבתם שנזמין סושי בבית קפה, נכון? מה, אחרי הכל סושי אוכלים בסושיות. אז חברי הטוב, להלן הג'מוס, הזמין גם הזמין, קומבינציה של 12 רולים עם סלמון ואבוקדו (46 שקל) ולפי עדותו "אין להם במה להתבייש".
עוד מנות משובחות שלקחנו: דודה גורמה - פסטה פנה עם גבינות וסלמון (46 שקל), מנה ענקית וטעימה ביותר ודודה מעורבת (44 שקל) - אורז, עוף וירקות ברוטב סויה, סילאן, שומשום וזעתר. לקינוחים מחירים אחידים (27 שקל), כשאת הערב נעלנו עם טריקולד ועם קינוח שוס של קרם ריבת חלב. כשיצאנו לא שכחנו להודות לאייל, שבאמת עשה כמיטב יכולתו וזכה לשבחים, לא רק מאיתנו אלא גם את משאר הקרואים שהיו במקום. היתה חוויה מתוקה, ממש סוכרייה מהדודה.
