אין להתנות עיון עו"ד במסמך - בסיווג ביטחוני

בית המשפט העליון דחה (יום ג', 11.12.07) ערעור של המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב כי אין היא רשאית להתנות חשיפת מסמכים, בהליך משפטי שהיא צד לו, בכך שהחומר ייחשף רק לעיני מי שקיבל סיווג ביטחוני מתאים. ההחלטה ניתנה בתביעתן של חנה ואורית חיזי, אלמנתו ובתו של יונתן חיזי, עובד הקריה למחקר גרעיני בדימונה, שמת ב-29.8.99 ממחלת הסרטן. הן תבעו מהמדינה לשלם להן פיצויי נזיקין משום שמחלתו של חיזי נגרמה מחשיפתו לכימיקלים וקרינה מייננת במהלך עבודתו, וזאת בגלל רשלנות מעסיקיו.

השופטים אשר גרוניס, מרים נאור וסלים ג'ובראן קבעו כי הדרך היחידה העומדת לפני המדינה היא להטיל חיסיון על החומר שאינה רוצה לחשוף, ואפשר למבקשי החומר לעתור לבית המשפט העליון להסיר אותו.

סקרים אפידמיולוגיים - חומר ביטחוני רגיש"

בהליך גילוי ועיון במסמכים, ביקשו השתיים, באמצעות עו"ד אילן קנר, לקבל לידן סקרים אפידמיולוגים שעשה משרד הבריאות ביחס לעובדי הקמ"ג. המדינה טענה כי זה "חומר רגיש מבחינה ביטחונית" וסירבה להעביר את הסקרים לידי עו"ד קנר כל עוד לא יעבור הליך של סיווג ביטחוני. עו"ד קנר סירב לעבור סיווג ביטחוני וטען כי המדינה אינה מוסמכת להציב סייגים בפני עיון בחומר רלוונטי, אלא אם כן תוצא תעודת חיסיון לפי פקודת הראיות.

המחלוקת הוגשה להכרעת רשם בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט שמואל ברוך.
הרשם קבע כי החומר המסווג יימסר לעורך הדין, לאחר שזה יחתום על התחייבות לשמירת סודיות. לאחר מכן, הבהיר הרשם כי החלטתו חלה על כל מידע שיתבקש בתביעה ולא רק על הסקרים האפידמיולוגיים. שני הצדדים הגישו ערעור על ההחלטה. שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שרה דותן, קיבלה את עמדת האלמנה ובתה. בית המשפט קבע, כי לא ניתן להתנות גילוי ועיון במסמכים בחתימת עורך הדין על התחייבות לשמירת סודיות, בלא שיש לכך אסמכתה בחוק. נקבע, כי על המדינה להגיש תצהיר גילוי מסמכים ערוך כחוק, ובאשר לחומר שהיא סבורה שיש לחסותו עליה להציג תעודת חיסיון.

"גישה נוקשה"

על כך ערערה המדינה לבית משפט העליון. המדינה טענה כי אין לאמץ את הגישה הנוקשה של בית המשפט המחוזי, המאפשרת רק אחד משני קצוות: גילוי מלא או חיסיון מלא. המדינה טענה כי דרך האמצע של דרישת סיווג ביטחוני או חתימה על התחייבות לשמירת סודיות, בהתאם לרמת הרגישות של החומר, היא הפיתרון הרצוי.

אבל בפסק הדין שחה את הערעור קבעו שופטי בית המשפט העליון כי על המדינה לקבל החלטה אם ברצונה להוציא תעודת חיסיון. אם תוצא התעודה יצטרכו האלמנה ובתה להחליט אם להגיש לבית המשפט העליון עתירה להסרת החיסיון. שופט של בית המשפט העליון יוכל אז לבחון את החומר, על יסוד טענותיהם של בעלי הדין. אם תוצא תעודה ולא תוגש עתירה, עלול הדבר לפעול נגד האלמנה ובתה, אלא אם יתנו הסבר משכנע לצעדיהן. השופטים ציינו כי גם לפתרון של התניית העיון במסמכים בקבלת סיווג ביטחוני, ניתן להגיע באמצעות הטלת חיסיון. שכן, אחת מהמגבלות שבית המשפט רשאי לקבוע היא כי המעיין יידרש לעבור סיווג ביטחוני.