האייפל של אילת <br>

כמו מגדל אייפל בפריז, בניין האמפייר סטייט בניו-יורק ומקדש הבהאים בחיפה, כך פאב ה- Three Monkeys באילת. כל הנופשים נוהרים אליו והפתגם אומר כי "לא באמת היית באילת אם לא קפצת ל'מנקיס'". בתור נופשת שמשתדלת לכבד את עצמה, כמו גם נעמי, שותפתי לבטן-גב, שמתי פעמיי אל עבר פאב הידוע. אחרי סיבוב קצר על הטיילת ("מחר נלך לחוף הזה", "לא! מחר נלך לחוף הזה!") נכנסנו בנונשלנטיות לבקר את שלושת הקופים.

הפאב גדול ומרווח והבמה נראתה כאילו יש הופעה הערב. ולא בכדי, מסתבר שבאמת יש כאן הופעות בכל ערב. בינתיים התיישבנו לנו והזמנו בירות כדי שבהופעה נוכל לתת בראש. נעמי הלכה על סטלה מהחבית ואני ניסיתי את הוויינשטפאן שהיתה ממש טעימה (שתיהן עלו 29 שקל לחצי ליטר). קיבלנו גם שוט של סמירנוף וניל בגלל שהזמנו בירות פרמיום. ה-Happy Hour של ה"מנקיס" נחגגת בין תשע לעשר כל לילה, ראשון עד שבת, וחלה על היין והבירות וגם על קוקטייל הבית שמשתנה מיום ליום. בקיצור, שמייח.

התחלנו להיות רעבות מפאת האלכוהול, אז הזמנו סנדביץ' שלושת הקופים (38 שקל), נתחוני חזה עוף (41 שקל) ונקניקיות צ'וריסוס (36 שקל). הסנדביץ' הגיע בתוך ג'בטה טריה וכלל חזה עוף צלוי, חצילים קלויים, עגבניות, מלפפון חמוץ ומיונז. הוא היה לא רע בכלל, חזה העוף היה עשוי היטב ובכלל, אין כמו חצילים קלויים. שאר המנות הגיעו בקופסאות שימורים. לא, לא קופסאות שימורים אמיתיות, אבל האוכל בהחלט מוגש בתוך קופסת פח אטומה שכדי לפתוח אותה צריך לגלול את המכסה. אמרתם גימיק? צדקתם. אבל מה, הגימיק הכי מגניב שראיתי לאחרונה, לגמרי מקורי וכיפי ומתאים יופי לאווירת הסבבה בפאב.

נתחוני חזה העוף הגיעו על מצע של סלט ירוק עם רוטב הבית. הם היו עשויים באופן שהשאיר אותם עסיסיים אבל נתן להם פריכות. יופי של מנה. מה שהכי אהבנו, באופן מפתיע, היה רוטב הבית. זה היה רוטב על בסיס מיונז ששילב בתוכו מיני רכיבים שפשוט יצרו רוטב מושלם. ביקשנו עוד סלט ירוק רק בשביל להמשיך וליהנות ממנו. נעמי כמעט ביקשה שיארזו לנו את הרוטב לקחת, אבל נתקפתי תושיה והסברתי לה, תוך הפעלת לחץ פיזי מתון, שרוטב לא שותים בשוט.

עכשיו עלתה לבמה הלהקה הסופית-סופנית Jamie and the first class (וסליחה אם טעיתי באיות). אין מה להגיד, היתה מוזיקה טובה ונראה לי שכולם נהנו (בעיקר הבנות). המבטא הבריטי של חברי הלהקה גרם לנו לשתות עוד בירה וכך זכינו לראות את הברמנים הפעלולנים של ה"מנקיס", שכנראה היו האנשים היחידים בפאב שעוד היו פיכחים, אחרת לא ברור לי איך הם הצליחו להעיף את הבקבוקים האלה באוויר בלי לפגוע באף אחד.

נקניקיות הצ'וריסו, שהגיעו כמובן בתוך קופסת שימורים, הוגשו עם צ'יפס מצוין בסגנון קייג'ון וכמה סוגי רוטב חרדל. שוב, נרשמה מקוריות מנצחת בתחום הרטבים. בסוף ההופעה, התנדנדנו את דרכינו החוצה שמחות ומרוצות, אך לצערנו, ללא הסולן הבריטי. עכשיו כולם יידעו, שגם אנחנו היינו באילת.