מזמן, מזמן לא הייתי במקום רומנטי. זאת אומרת, לא כל כך מזמן, אבל בימים טרופים אלה גם חודש הוא נצח. הרצף הזה נקטע כשהגעתי ל"בליקר" בהרצליה, מקום סימפטי ומאיר פנים במיוחד, שסיפק את מלוא התאווה. ואם כבר מדברים על מקומות רומנטיים, מה טבעי יותר מלקחת מישהו עדין, מנומס ונעים הליכות כמו ידידנו הג'מוס? כן, כן, האיש (?), שותפי הקבוע לארוחותיי, התאושש, קם ממיטת חוליו וחזר לפקוד את מסעדות ארצנו לחרדתם של מארחיו.
