בית המשפט העליון דחה (יום ב', 31.12.07) את בקשתם של האחים יובל וציון מרדכי, משווקי ביצים, להתיר להם לערער בשנית על חומרת העונשים שנגזרו עליהם על הימנעות מתשלומי מס הכנסה ומע"מ במשך 6 שנים. בית משפט השלום בירושלים גזר על יובל מרדכי שנתיים וחצי מאסר בפועל, שנה מאסר על תנאי ו-160,000 שקל קנס, ועל אחיו ציון שנה וחצי מאסר בפועל, שנה מאסר על תנאי ו-100,000 שקל קנס.
עונשו של יובל היה כבד יותר משום שהסתיר את עסקו משלטונות המס באמצעות שימוש בתעודות משלוח וחשבוניות הנושאות את שמם של אחרים. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורם על העונש.
בבקשתם מבית המשפט העליון להתיר להם לערער, טענו כי הסירו את מחדליהם שפורטו בכתב-האישום שבו הורשעו. רשויות המס טענו כי הסרת המחדלים היתה רק חלקית, אך האחים מרדכי טענו כי מדובר במחלוקת בין הצדדים על השומה.
העונשים החמורים מוצדקים
בהחלטתו לדחות את בקשתם כתב השופט אדמונד לוי כי מפסק הדין עולה כי בשנים 2003-1998 שבהן שימש אחד האחים סיטונאי ביצים והאחר משווק, נמנעו מלדווח לרשויות המס על הכנסותיהם. "מול היקף כזה של העלמה, אין זה מפתיע כלל ועיקר כי פקיד השומה דחה דוחות מאוחרים שהגישו, ולא נותר אלא לומר כי הם יכלו למנוע מחלוקת זו בדבר היקף חובם, אילו פעלו מלכתחילה כאזרחים שומרי חוק", כתב השופט.
השופט לוי גם אישר את עמדת בית המשפט המחוזי, כי אף שלפירעון חלקי או מלא של החוב לרשויות המס עשוי להיות משקל במידת העונש, אין הוא בבחינת מראית פני הכול, ויש גם אות מידה אחרות כגון חומרת העבירות, ריבוין, התקופה הממושכת שבה נעשו והאמצעים ששימשו את יובל מרדכי להסתיר את פעילותו מרשויות המס. כל אלה חייבו ענישה מחמירה, וכך נהג בית המשפט.
