"התיישנות תביעות בין חברות ביטוח - 7 שנים"

תקופת ההתיישנות בתביעות שמגישות חברות ביטוח זו כנגד זו תהיה 7 שנים, ולא 3 שנים כפי שנקבע לגבי תביעות של מבוטחים נגד חברות. כך קבע באחרונה, בפסק דין עקרוני, בית המשפט המחוזי בת"א. בכך ביטל כמה פסקי דין מנוגדים של בית משפט השלום.

עו"ד תמי קרת, ממשרד עוה"ד נשיץ-ברנדס, הרצתה על הנושא היום (ג', 15.1.08), ביום עיון שנערך בת"א מטעם האיגוד הישראלי לדיני ביטוח. היא אמרה, כי פסק הדין התקבל על-ידי השופטים יהושע גרוס, מיכל רובינשטיין ואסתר קובו. איש משני הצדדים לא עירער לבית המשפט העליון, כך שפסק הדין הפך לסופי ומחייב.

המחוקק קבע לפני מספר שנים, שתביעות של מבוטחים נגד חברות יתיישנו לאחר 3 שנים, ולא לאחר 7 שנים כמקובל בכל התביעות הכספיות במדינה. הדבר נבע מסיבות שונות. התעוררה השאלה, האם תקופת ההתיישנות המקוצרת תחול גם על תביעות שמגישות חברות ביטוח זו כנגד זו.

במשך השנים הצטברו בבית משפט השלום בת"א חמישה תיקים של מקרים כאלו, ופסקי הדין היו מנוגדים זה לזה. התיקים אוחדו, והנושא הועבר להכרעת בית המשפט המחוזי. עו"ד קרת הייתה פעילה באחד התיקים - תביעה שהגישה חברת הביטוח המגן (מקבוצת מגדל) נגד חתמים של ל'לוידס לונדון. המגן שילמה למבוטח, ולאחר 3 שנים ו-9 חדשים הגישה תביעה בעניין זה נגד החתמים. אלו סירבו לשלם, וטענו כי תקופת ההתיישנות היא גם לגביהם 3 שנים.

בית המשפט המחוזי קבע פה-אחד, שתקופת ההתיישנות בין חברות היא 7 שנים, כמו בכל המשק. הוא קבע שיש הבדלים עקרוניים בין תביעה של אדם פרטי נגד חברה, לבין תביעה של חברה נגד חברה. בנוסף, המקרה הנדון היה מסוג "כפל ביטוח", ולדעת בית המשפט חלים עליו גם הדינים הכלליים, הקובעים, כאמור, התיישנות של 7 שנים.